למה?

רק הבוקר דיברנו, רק הבוקר,

והכל הרגיש כל כך טוב ואופטימי,

ויומיים לחשוב על זה,

וכבר באותו הערב אתה עם מישהו אחר.

ובבת אחת, כל החיוך הענק שהיה לי היום, אחרי כל כך הרבה זמן של בכי, פשוט נמחק.

זה מבחיל, אתה מבין?

אתה שם אותי במצב הכי לא הוגן בעולם,

ואתה עוד מתקשר אלי ומספר לי איך אתה הולך אליו חרמן,

ושר לי שירים בדרך כאילו אתה הולך לאיזה יום כיף,

ואחר כך אתה צריך להחליט אם מתאים לך לוותר עליו בשבילי או לא,

לבחור בין הבן אדם שהכי אוהב אותך בעולם לבין הבן אדם שהכי שונא.

ואתה עוד מתלבט, כי הוא פשוט סקס טוב מדי,

ואני פאקינג צריכה לסבול את כל החרא הזה בלי זכות להתלונן,

ואתה אפילו לא מתבייש לספר לי את זה בכזאת טבעיות,

כאילו זאת זכותך המלאה וזה בכלל לא מוציא אותך מניאק.

רק אני יכולה להיות מספיק סמרטוט בשביל לקבל את זה.

הלוואי שהכל יגמר מחר, אני לא אחזיק מעמד ככה עוד יום.