הבלוג של אורי הייטנר

סמס ששיגרה ריפי לחברים, קרא לחברים שאינם מוזמנים לבר המצווה לקחת אוכל מחדראוכל לביתם ביום ו' בצהרים. זו מחווה יפה, תשומת לב קהילתית לחברים שלא הוזמנו ליטול חלק באירוע מרכזי כל כך בחיי הקהילה. אך הרי הבעיה אינה גסטרונומית, כל אחד יכול להסתדר היטב ללא חלוקת המזון הזאת. הבעיה היא עוגמת הנפש של חברים שלא הוזמנו, ומחוות חלוקת האוכל אינה נותנת לה מענה.

פעם היה ברור שהקיבוץ הוא המשפחה המורחבת. לפיכך, השתתפות החברים בשמחות המשפחתיות הייתה מובנת מאליה; בבר מצווה, בחתונה, בהלוויה. היום, בשני האירועים הראשונים זה כבר לא מובן מאליו, וחבל. זאת בעיה שיש לפתור אותה ואפשר לפתור אותה.

נכון, כל החברים מוזמנים ובאים למופע, אך יש לבנות את האירוע כולו כך שכל הקהילה תשתתף בו. שהרי אמנם הבר מצווה הוא אירוע אישי ומשפחתי, אך הוא גם אירוע קהילתי, של קבוצת גיל בקיבוץ, המסכם שנת פעילות קיבוצית, בה אנו מנחילים את מסרינו הערכיים כקיבוץ ובהשקעה משמעותית של משאבי הקיבוץ ושל רבים מאוד מחברי הקיבוץ וילדיהם.

הצעתי היא, שסעודת הבר מצווה תיערך במתחם גדול משותף, במקום המוקדים הדו משפחתיים. למשל, במגרש הכדורגל או בדשא הגדול מול חד"א. במתחם הגדול הזה, תהיה לכל משפחה פינה לה ולאורחיה ובאמצע יישבו חברי אורטל. כך, כל החברים יהיו שותפים. ולא רק החברים, אלא גם הנקלטים, התושבים, "עץ ודעת", תושבי ההרחבה בעתיד וכד'. כך גם יוקל על החברים המתלבטים אצל מי ממזמיניהם לשבת, ומתרוצצים בין מתחם למתחם. כך תשב יחד כל הקהילה; שבת אחים גם יחד.

הבעיה בהצעה זו, היא הקושי להצל מתחם גדול כל כך. לכך אני מציע פתרון נוסף – לקיים את האירוע לפנות ערב. אם בעבר החשש הגדול היה מפני הקור בערבי הקיץ האורטליים, היום בעיית החום בשעות הצהרים גדולה יותר. התמזל מזלנו, ומזג האוויר בבר המצווה של קבוצת "ריצ'רץ'" היה נעים, אולם בימים שקדמו לשבת הבר מצווה, החום היה כבד ואלמלא ירדו הטמפרטורות בשבת, האירוע עלול היה להיות בלתי נסבל.

הצעה נוספת – לקיים את האירוע ביום ה' בערב. אמנם השבת היא היום המתאים ביותר לאירוע קהילתי כזה, אולם לרבים מאתנו בני משפחה וחברים דתיים, שאיננו יכולים להזמינם ליטול חלק בשמחתנו. רוב האנשים אינם עובדים ביום ו' ולכן יוכלו לחזור הביתה מאוחר או לשכור צימר ולחזור למחרת.

****

את ההצעות הללו הצעתי כבר לפני שנים אחדות, בין השאר בטור זה, במאמר שאותו הכתרתי "כולם הלכו לג'מבו" (ציטוט מלהיט היסטרי של ציפי שביט בתחילת שנות השבעים: "כולם הלכו לג'מבו, ג'מבו, ג'מבו ורק אותי השאירו בחושך הגדול"). תגובות הציבור להצעות הללו היו אוהדות מאוד, וכך גם כאשר חזרתי עליה במפגש הורי "ריצ'רץ'" בתחילת שנת הבר מצווה ובמהלכה. חבל שההצעה לא בוצעה. אני שב ומעלה אותה, בתקווה שהיא תתקבל ותצא לפועל החל בשנה הבאה.

אירוע בר המצווה הוא אחת הפסגות של חיי הקהילה באורטל, אם לא גולת הכותרת שלהם. אירוע נפלא, שמרבית חברי אורטל נרתמים להצלחתו, שמסיים שנת חינוך בלתי פורמאלי משמעותית ומעשירה. כך בכל שנה, וכך היה גם השנה. כך יהיה גם בשנים הבאות. מן הראוי שכל חברי הקהילה יהיו חלק מן האירוע.

* מידף - עלון קיבוץ אורטל