הבלוג של אורי הייטנר

תשעב הייתה שנת מפנה באורטל, שנה של יציאה ממשבר גיל השלושים שהעיק עלינו בשנים האחרונות לצמיחה מחודשת של חיינו הקיבוציים.

יישום המודל המשולב, הגם שלא כל החברים מאושרים ממנו, ואני בתוכם, שם קץ למחלוקת שהעיבה על חיינו בשנים האחרונות. מצאנו דרך לתת מענה מקורי ויצירתי לרצונות ולצרכים של אנשים שונים ולהגיע להסכמה רחבה על דרך משותפת, תוך שמירה על רבים מעקרונות הקיבוץ. חרף האכזבה, הצער ואף הכעס, על חברים שהיו שותפים לפשרה ושחברים כמוני הלכו לקראתם כברת דרך ארוכה מתוך ציפיה למצוא בהם שותפים אמתיים לבניית אורטל המתחדשת, ולבסוף הם החליטו לעזוב, אני מאמין שנהגנו נכון ושהבטחנו את שלמות אורטל ואחדותה. ההסכמה הרחבה אליה הגענו, אפשרה לנו לפנות את מעיינינו לנושא החשוב ביותר הניצב לפתחנו – הצמיחה הדמוגרפית.

מתוצאות התהליך האסטרטגי בנושא הדמוגרפי ומההחלטות בנושא נהנה בשנים הבאות, אולם אנו כבר יכולים לברך על עצם העלאת הצמיחה הדמוגרפית על ראש שמחתנו, ובפרט, המרכיב החשוב בתוכה – הצמיחה הקיבוצית, כולל השקעה גדולה בבניה שתאפשר אותה. זהו ביטוי לרצון הקיום הקיבוצי שלנו ולנחישותנו לבצע את הצעדים הנדרשים לשם כך, גם אם מחירם הכלכלי אינו פשוט. ההחלטה פה אחד, באסיפה רבת משתתפים, על תכנית "אורטל 2017", לאחר שנים של מחלוקות שקרעו את החברה, היא ביטוי סמלי לכך שתשעב היא שנת מפנה.

גם את קליטת תכנית "נטעים" אני רואה כחלק מאותו מפנה – חזרה למשימתיות האורטלית. אני מקווה ומאמין שנזכה למחזורים רבים של "נטעים" באורטל.

****

מפנה משמעותי ביותר בתשעב, בו אתמקד במאמר זה, הוא חילופי המשמרות בהנהגת אורטל.

לאורך כל שנות אורטל, היא הונהגה בידי קבוצה קטנה למדיי של חברים, שנשאו בעול ההנהגה במסירות רבה, והובילו אותה להצלחות רבות בכל תחומי החיים, החברתיים, החינוכיים והכלכליים, ולהיותה שם דבר ומותג של הצלחה ומצוינות באזור ובתנועה. במשך שנים רבות נוּוַט קיבוץ אורטל ללא משברים, וההנהגה הוותיקה הצליחה להנהיג את הקיבוץ גם במשבר הכבד של השנים האחרונות, ולחלץ אותו מתוכה.

לאורך השנים נהנתה ההנהגה מלגיטימציה רחבה ופירגון יפה מן הציבור, שאפשר את ההצלחה. למרבה הצער, השנים האחרונות היו שונות, וההנהגה נאלצה להתמודד עם דה-קרדיטיזציה, חוסר אמון והתנהגות בלתי חברית. היא הואשמה, ללא הצדקה, בסגירות בתוכה וחילופי תפקידים בין מספר קטן של חברים בשיטה של כסאות מוסיקליים.

לא זה המקום להתמודד עם הטענות הללו, אולם ברור היה, שהגיעה השעה לרענן את ההנהגה ולאפשר לאנשים צעירים שצמחו בתוכה, להתיישב ליד ההגה. בשיחה בה נטלתי חלק לפני כשנתיים, אמר חבר, שאינו מוותיקי אורטל, שמסירות האין קץ שאפיינה את ההנהגה הוותיקה, אופיינית לדור המייסדים ולא תוכל לאפיין הנהגה חדשה.

אני שמח להיווכח בטעותו. את דור ההנהגה הוותיק, דור המייסדים, החליף השנה דור חדש, של אנשים שגילם כגיל אורטל (+-). כל המאפיינים של הנהגת אורטל עד כה, מאפיינים לפחות באותה מידה גם את ההנהגה החדשה: שילוב של דבקות בערכים ובדרך עם פרגמטיות באופן הביצוע וההגשמה, יצירתיות ומקוריות עם אחריות והימנעות מהרפתקנות ובעיקר - מסירות ואכפתיות בלתי נדלים.

קבוצה חדש וצעירה מנהיגה היום את הקהילה. במרכזה – רן, המזכיר החדש. סביבו, במעגל הקרוב של קובעי המדיניות ומקבלי ההחלטות – הילה, שרון פז, ענבל ק' ורותם ג' (כמובן שלא שכחתי את ריפי, אולם אני רוצה לציין את ההנהגה המקומית, מתוך הקהילה). וגם במעגל הרחב יותר של המנהלים – נועה א"ד, דרור ש', אופיר א'. לצערי, התמונה בעסק שונה, למעט נטע נ'. במשך השנים לא השכלנו לטפח מנהיגות משקית – כלכלית וחקלאית צעירה, ואף הייתי אומר שמנענו צמיחה שכזאת. על ההנהלה הכלכלית ומשאבי אנוש להציב הצמחתה של הנהגה כזאת כיעד מרכזי.

****

רוב בעלי התפקידים הנ"ל נמצאים עדין בראשית דרכם, וברצוני לשבח במיוחד ולהעלות על נס, את מי שבהחלט כבר הספיקה להטביע חותם – נועה, מנהלת ענף המזון.

במשך שנים, עד לאחרונה, באופן קבוע חרגנו חריגה משמעותית בתקציב ענף המזון. הנושא עלה שוב ושוב לדיון במזכירות, ואובדי עצות השלמנו עם הטענה שאין מה לעשות, ככה זה, אי אפשר לתכנן תקציב בתחום המזון וכו'. והנה, אפשר גם אפשר. עובדה – נועה עושה זאת בהצלחה רבה.

ומה שחשוב יותר – אין זו עמידה בתקציב מתוך קיצוץ בבשר החי. נהפוך הוא, בכל הפרמטרים – רמת המזון, הגיוון, הבריאות והשירות חל שיפור משמעותי. נועה כל הזמן בוחנת את הדרך להיטיב ולהשתפר בכל התחומים, ואין לי ספק שכך יהיה גם בשנים הבאות. זו החתירה למצוינות, שתמיד אפיינה את אורטל.

אני רואה בהצלחתה של נועה, את הסנונית הראשונה של הצלחת ההנהגה הצעירה של אורטל.

****

חברים מאורטל (כולל כאלה שעזבו אותנו לאחרונה, למרבה הצער) מלאו וממלאים כבר לא מעט זמן, שורה של תפקידים מרכזיים בגולן, ובשנים האחרונות גם בגליל העליון – בתחומים המוניציפליים, העסקיים, הקהילתיים, התרבותיים והחינוכיים, באופן חסר פרופורציות לגודלה של אורטל. איך זה קרה? איך ניתן להסביר את ריכוז כוחות הניהול וההנהגה בקיבוץ אחד?

לדעתי, הסיבה לכך נעוצה בהיותה של אורטל חממה להצמחת מנהיגות – במתן הזדמנות לחברים צעירים מאוד לבנות את הקיבוץ, ובכך גם להבנות בעצמם, מבחינת הניסיון, הידע והביטחון. על כך ניתן להוסיף את העידוד של אורטל להשכלה וללימודים גבוהים, לאורך כל השנים.

לקדנציה הראשונה שלי כמזכיר, נבחרתי בגיל 24. נכנסתי לתפקיד, עם ניסיון של ריכוז מסגרת גרעין נח"ל, הדרכה חברתית של היאחזות, ריכוז תרבות, עריכת העלון, סידור עבודה וחברות במזכירות ובוועדות רבות. ביוגרפיה כזאת מאפיינת את כל עמיתיי, שתפסו ותופסים תפקידים מרכזיים באזור.

בכל תפקידיי באזור, מעולם לא שכחתי מאין באתי ולאן אני הולך, ואת העובדה שאת הניסיון, הביטחון וההשכלה רכשתי באורטל, בזכות אורטל, בעידוד חברי אורטל ובלימודים מטעם אורטל. לאורך השנים תרמתי המון לקיבוץ, אך נתרמתי מכך לא פחות. אני מקווה ומאמין, שגם עמיתיי רואים זאת כך; אין הם יכולים לזקוף את הישגיהם רק לכוחם ועוצם ידם, אלא לקהילה שאפשרה להם לצמוח, להתקדם ולהתפתח.

היום, התרומה הגדולה שלנו היא מתן המקום האמתי להנהגה החדשה לצמוח ולפעול, ואף לבצע את טעויותיה (כפי שגם אנו טעינו לא מעט). תפקידנו לסייע, לפרגן, לתמוך ולעודד, להיות אוזן קשבת ולתרום מניסיוננו ומהידע שלנו, לפעול ולעשות, אך להימנע מליווי חונק ומהקרנת מסרים של "אנחנו יודעים טוב יותר".

אני מאמין שכך ננהג.

אני מאחל לכל בעלי התפקידים החדשים, הצעירים – הצלחה רבה!