הבלוג של אורי הייטנר

האם יש סתירה בין קהילתיות ומשפחתיות? האם מדובר בשני קטבים נגדיים שיש לתמרן ביניהם?

בעבר, הייתה גישה כזאת בקיבוץ, ומתוכה צמחה אסטרטגיה של הגנה על הקיבוץ מפני המשפחה. הלינה המשותפת הייתה הביטוי המרכזי של האסטרטגיה הזאת. בדרך כלל, למעט תפיסות קיצוניות בימים הראשונים של הקיבוץ, הקיבוץ לא שלל עקרונית את המשפחה, אך הוא ראה בה איום וניסה להמעיט ממרכזיותה.

בעיניי, הגישה הזאת הייתה טעות קריטית בתולדות התנועה הקיבוצית. הטעות הגדולה ביותר של הקיבוץ הייתה הלינה המשותפת. אולי היא הייתה הכרח קיומי להגנה על שלום הילדים בימי המחסור והרעב של ימי בראשית, אך הפיכתה לעיקרון קיבוצי וחינוכי פגעה קשות בקיבוץ, והרבה ממשבר הקיבוץ נובע ממנה.

למיטב הכרתי, לא זו בלבד שאין כל סתירה בין משפחתיות וקהילתיות, אלא שהן כלים שלובים – העצמה של הקהילתיות תחזק את המשפחתיות והעצמת המשפחתיות תחזק את הקהילתיות. חיי המשפחה הם המיקרוקסמוס של חיי חברה וקהילה. קהילה בריאה היא קהילה המבוססת על משפחות בריאות ושערך המשפחה מרכזי בתוכה. לכן, תרבות וחינוך המעמידים את המשפחתיות כערך במקום מרכזי, הנם תרבות וחינוך המחזקים את הקהילה ואת ערך הקהילתיות.

אחת החוזקות של אורטל, היא העובדה שתמיד נתנו מקום מרכזי למשפחה. בחזון החינוך של אורטל, המשפחה מופיעה כערך חינוכי. בשנת הבר מצווה, אנו מעלים את המעגל המשפחתי על ראש שמחתנו. לא בכדי, למעט אפיזודה קצת מועד (וקצת הזויה) בימים הראשונים של אורטל, הלינה באורטל הייתה משפחתית.

****

סעודות השבת באורטל מבטאות את השילוב של משפחתיות וקהילתיות. אלו הן סעודות קיבוציות, אך כל משפחה יושבת בצוותא. בעת ובעונה אחת קיימת אינטרקציה פנים משפחתית ובין המשפחות היושבות סביב אותו שולחן, ובין כלל המשפחות והחברים בחדר האוכל. הסעודות הללו הן סינרגיה של המשפחה והקהילה.

גם קבלת השבת, שהיא העשיה התרבותית המרכזית באורטל, מעצם העובדה שהיא מתקיימת 50 פעם בשנה, מידי שבוע, משלבת את המשפחתיות והקהילתיות. זוהי קבלת שבת קהילתית, הנותנת מקום מרכזי, מקום של כבוד, למשפחה. כל קבלת שבת מובלת בידי משפחה אחרת ואף שהמסגרת של הטקס די קבועה, כל משפחה מכניסה לתוכה את הנופך המיוחד שלה. כל משפחה מקבלת במה – לא רק כפרטים אלא בראש ובראשונה כמשפחה.

לאחרונה, אנו משתדלים לתת את במת ההובלה של קבלת השבת לציון אירוע משמעותי בחיי המשפחה. בכך, הקהילה הופכת לשותפה בשמחתה או בצערה של המשפחה והמשפחה מקבלת מקום לשתף את הקהילה בחווייתה.

ברצוני להמחיש את דבריי בתיאור כמה מן החוויות של קבלות השבת האחרונות.

* את קבלת השבת של פרשת "ניצבים" הובילה משפחת קויפמן. בשבועות שלאחר מות אמו של אבי, המשפחה עשתה את השבתות בבית אביו. בכל זאת, בדחילו ורחימו, פניתי לאבי ושאלתי אותו אם ירצה להוביל קבלת שבת ולהקדיש אותה לזכר אמו. אבי נענה מיד להזמנה.

אין זו הפעם הראשונה שמשפחת קויפמן מובילה את קבלת השבת, ותמיד היא נושאת נופך מסורתי יותר מן המקובל באורטל, כמסורת המשפחתית האלג'יראית בבית אמו של אבי. כך ניגון הקידוש, ניגון "שלום עליכם" ומנהגי שולחן השבת המשפחתי, שאנו הופכים שותפים לו. בקבלת השבת הזאת, אבי ריגש מאוד את כולנו, כאשר סיפר על אמא שלו ועל הקשר המיוחד ביניהם. וכשקולו של אבי נשבר כששר את "אשת חיל מי ימצא", מעט מאוד עיניים נותרו יבשות.

* מפעם לפעם, המשפחה המובילה את קבלת השבת משתפת את המשפחה הרחבה – סבים, אחים וכו'. כך היה גם בקבלת השבת שהובילה משפ' נקש, בשבת פרשת "כי תבוא". גם פנייתי למשפחת נקש, נועדה להשתתף בשמחה המשפחתית, בעקבות נישואי רותם וגיא.

"באיזו שפה הוא שר?" שאלה אותי תמר, כאשר אמיר, הגיס של ג'וד, אמר את הקידוש. הקידוש הוא כמובן אותו הקידוש, בשפה העברית, אולם ההגיה, המבטא, הנגינה – תימנית; כמסורת המשפחתית של אמיר. וכך, נחשפנו למשפחה הרחבה של נקש, למסורת המשפחתית של אמיר ולקידוש בתימנית.

משפחת נקש אינה משתתפת בדרך כלל בקבלת השבת הקהילתית, בשל קבלת השבת המשפחתית בביתה. אולם כאשר הם מובילים קבלת שבת באורטל, הם משתפים אותנו במסורת המשפחתית שלהם. בין השאר, הם נוהגים לקרוא בקבלות השבת סיפור מתוך ספר סיפורים לשבת, על פי פרשות השבוע, בהוצאת "בית השנטי". ושירי השבת בקבלות השבת הללו, הם כמובן שירי השבת של ג'וד הגננת, ובהם – איך לא, ה"צ'יריבים צ'יריבום" שילדינו גדלו עליו בגן.

* את קבלת השבת בפרשת "כי תצא" הובילה משפחת בלאו, לכבוד המעבר לדירה החדשה. פרשת "כי תצא" היא הפרשה העמוסה במצוות יותר מכל פרשה אחרת בתורה. המצוות הן במגוון של נושאים.

איך מקשרים את פרשת השבוע לאקטואליה המשפחתית? אחת המצוות בפרשה, היא החובה להציב מעקה על גג הבית, למען הבטיחות. מה מתאים יותר ממצווה זו, לשיחה על המשמעות של מעבר לבית חדש ועל האחריות הנדרשת ממי שבונה בית או נכנס לבית, לשלום ילדיו, לשלום בני ביתו, לשלומם של האורחים בביתו. דרשתו של אופיר בקבלת שבת זו, התמקדה כולה במצווה הזאת.

* משפחת פז אגאי הובילה את קבלת השבת האחרונה, שבת פרשת "וילך". קבלת השבת הזאת הוקדשה להרחבת המשפחה וללידתו של נועם. האמת היא שנועם, משום מה, לא כל כך שיתף פעולה וגם לא כל כך אפשר לקרן להיות שותפה אקטיבית בקבלת השבת, וכך הבמה כולה הייתה לרשותם של שרון ושל מאור.

בשם הקהילה, בירכתי את המשפחה בברכה ללידה של קהילת "ניגון הלב" בעמק יזרעאל: "ברוך הזורע תקוות, נוטע חלומות, טומן אהבות וקובע ניצנים לפרי בטן. ברוך המשיב רוח, נותן נשמה ומשכין שלום במעמקי רחם. ברוך המשמיע פעיה ראשונה של חיים, ברוך המוליד ישועות, מבשר נחמות ומביא שמחה גדולה. ברוך השומע תפילה".

****

אחרי החגים, נקיים ישיבה פתוחה של צוות קבלות השבת, לשיחה וחשיבה משותפת על אופי קבלות השבת באורטל; כיצד להרחיב את מעגל השותפים, כיצד למשוך צעירים, מה לשמר ומה לשפר במסורת האורטלית היפה הזאת, המתקיימת מידי שבוע בשבוע, זו השנה החמישית.

* מידף - עלון קיבוץ אורטל