הבלוג של אורי הייטנר

הידיעה על ניסיונו של נתניהו, לפני שנתיים, למסור את הגולן לציר הרשע, עוררה בי זעם רב.

איני דואג לעתיד הגולן. הסיפור הזה כבר נסגר. רעיון הנסיגה מהגולן מצא את המקום הראוי לו בפח האשפה של ההיסטוריה, וגם קומץ סרבני ההתפכחות יפקחו את עיניהם.

אבל אני מודאג מכך שנתניהו הוא ראש ממשלת ישראל.

יצחק רבין, שמעון פרס, אהוד ברק ואהוד אולמרט ניסו לסגת מהגולן. גם בעינויים קשים אי אפשר יהיה להוציא ממני דבר סנגוריה על המעשה הזה. אולם הם לפחות עשו זאת בגלוי, בשקיפות יחסית, לעין הביקורת הציבורית. כאשר רבין ניהל מו"מ על נסיגה, בניגוד להצהרותיו לפני הבחירות, הוא עלה לאורטל, לשיחה קשה מאוד, ואמר זאת בגלוי.

נתניהו, לעומת זאת, הן בקדנציה הראשונה והן בקדנציה השניה, נהג כגנב בלילה, סובב בכחש את הציבור.

השילוב של הרפתקנות מדינית ביטחונית מופקרת עם חוסר אמינות וגישה בלתי דמוקרטית, הופכת אותו לבלתי ראוי להנהגה.

* מידף - עלון קיבוץ אורטל, "חדשות בן עזר"