לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

הבלוג של אורי הייטנר

מאמרים בנושאי פוליטיקה, חברה, תרבות, יהדות וציונות. אורי הייטנר, חבר קיבוץ אורטל, איש חינוך ופובליציסט

כינוי:  הייטנר

מין: זכר





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


10/2012

לא ראוי לפסילה


מה משותף לשירים "הסלע האדום", "שיר לשלום", "יחזקאל", ו"בלדה לחובש"? כולם שירים שנפסלו, בזמן זה או אחר, לשידור ברדיו, מטעמים שונים. מה שעוד משותף להם, הוא שהפסילה לא פגעה באף אחד מהם, ואולי אף נטתה להם חסד וסייעה להם למצוא מקום של כבוד בפנתיאון הזמר העברי.

 

אין זה מן הנמנע, שהחלטתו של ירון דקל לפסול לשידור את שירם של אלונה קמחי ויזהר אשדות "עניין של הרגל", ייטיב עם השיר. וחבל. שכן השיר הזה ממש אינו ראוי להיות בגלריה המכובדת של השירים שהזכרתי. לא, השיר הזה אינו ראוי אפילו לפסילה.

 

אפילו הלהיט "את אחלה חמודה" מורכב יותר מהפלקט הזה. השיר עוסק בסוגיה כל כך מורכבת וכל כך מסובכת - מקומו של החייל בתוך הסיטואציה הגדולה של המלחמה על הארץ הזאת, בין הרצון והחובה להגן על המדינה ועל חייהם ושלומם של אזרחיה, לבין הדילמות המוסריות הכרוכות בכך. בין התובנה שהצבא הוא רע הכרחי כיוון שהוא מבטיח את הקיום, לבין הקושי העצום שבהכרח להרוג והלבטים המוסריים הכרוכים בכך. ואיך הדילמות הכבדות והמורכבות הללו מתורגמות לשיר? בתיאור חד מימדי, בלתי אמין, רדוד ושטחי, ססמאתי להחריד – על החייל שהופכים אותו למכונת רצח, שהורג מתוך הרגל, כי כך אולף.

 

כל כך עלוב. באמת לא ראוי לפסילה. אילו אני עורך מוסיקלי, תמיד הייתי מוצא שירים טובים ממנו וראויים יותר להשמעה. אולם אני מתנגד להחלטה מנהלית גורפת לפסול את השיר.

 

אני מתנגד לפסילה, כיוון שאני מתנגד עקרונית לפסילת שירים. אני סבור שהחברה הישראלית חסונה דיה כדי להכיל שירים המבטאים דעות מקוממות, ואפילו שירים המבטאים עמדות נואלות, כמו השיר הזה. אם הם ראויים לשידור מבחינת רמתם, להבדיל מהפלקט הזה, מן הראוי לאפשר למאזינים להתמודד עמם ולשפוט.

 

אני מסכים עקרונית עם המוחים נגד הפסילה, אך אין להתעלם מכך שהיא נגועה בצביעות. מדוע? כיוון שהם מיטיבים לדעת שיש בתקשורת הישראלית צנזורה בלתי פורמלית, ואין היא בדיוק מן הצד שלהם במפה הפוליטית. כמה ממאזיני הרדיו זכו לשמוע הרכב ששמו "קולנשר והיונים"? סביר להניח שבסביבות האפס. מדובר בהרכב רוק השר שירי מחאה פוליטיים, באיכות העולה לאין ערוך על איכות השיר "עניין של הרגל", אלא שמחאתם היא מן העבר האחר של המפה הפוליטית. אין ספק שמפקד גל"צ לא פסל אף שיר שלהם. הוא לבטח לא שמע על קיומם. קראתי פעם שיר שלהם בראיון לגל"צ. מראייניי בעיקר תהו על השם המוזר שלהם, בו נתקלו לראשונה.

 

וכמה פעמים הושמע מעל גלי האתר שירה של נעמי שמר "הכריש", אף הוא שיר מחאה פוליטי מן הכיוון "הלא נכון"? גם השיר הזה לא נפסל בהחלטה מנהלתית של "קול ישראל" או של גל"צ. פשוט, לא היה צורך בהחלטה כזאת, כדי שהיא תתבצע בעצמה.

 

אם זמר כלשהו, נניח אריאל זילבר, יכתוב שיר נגד הערבים ויציג אותם כמי שהרצח הוא להם טבע שני. נניח שהפזמון של השיר הזה יהיה: "ללמוד להרוג / זה עניין של תנופה / מתחיל בקטן / ואחר כך זה בא / הם לא איש, לא אישה, / הם רק חפץ, רק צל / ללמוד להרוג / זה עניין של הרגל". יש סיכוי ששיר כזה יושמע ברדיו הישראלי? יהיה צורך בהחלטת מפקד תחנה כדי למנוע את שידורו? והמוחים על פסילת השיר שציטטתי, המדבר על חיילי צה"ל, היו מוחים אילו נפסל, או שמא היו מוחים אילו שודר? שאלות רטוריות.

 

* "ישראל היום"

נכתב על ידי הייטנר , 16/10/2012 10:55   בקטגוריות אמנות, היסטוריה, חברה, חוץ וביטחון, פוליטיקה, תקשורת, תרבות  
12 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט




© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות להייטנר אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על הייטנר ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)