סיפור משנותיה הראשונות של אורטל.
פסגת אירועי שנת החמש של אורטל ("חג חמשק"), 1983, היה תהליך הקבלה לחברות. במלאת חמש שנים להקמת הקיבוץ, החליטו האורטלניקים, שמעמדם היה מוגדר כ"בעלי זכות הצבעה", בתהליך קהילתי משמעותי ומעניין, על מהלך לקבלת החברים המעוניינים בכך לחברי הקיבוץ. בתקנון קבלה לחברות הראשון, הוחלט שחברי הגרעינים המייסדים – חמשת הגרעינים הראשונים, יוכלו להתקבל לחברות חצי שנה לאחר שחרורם מצה"ל.
הייתי חבר גרעין ה' – גרעין "שיטל". את חיי באורטל התחלתי עם הגעתי לשל"ת האמצעי, בראשית 1984. כעבור חצי שנה חזרתי לעוד חצי שנה בצבא, בתפקיד פיקודי (שלב ה"מבצעית") ובראשית 1985 חזרתי לאורטל לצמיתות, לשל"ת האחרון. במאי 1985 השתחררתי. כעבור חצי שנה בדיוק, ביקשתי להתקבל לחברות. עוד שני בני גרעין "שיטל" עלו יחד עמי להצבעה – צ'יקו וז"מ.
תהליך הקבלה לחברות באותם ימים היה שונה מהתהליך הנוכחי. הוא החל בשיחה אישית עם רכזת ו' חברה, אז ורדה חרש. לאחר מכן הבקשה עלתה לדיון בוועדת חברה, שגיבשה את המלצתה לאסיפה. השלב הבא היה אסיפה. בחלקה הראשון של האסיפה השתתפו המועמדים עצמם, שהציגו את בקשתם והשיבו על שאלות החברים. לאחר מכן המועמדים יצאו, רכזת ו' חברה מסרה את המלצת הוועדה והתקיים דיון. ההצבעה התקיימה בקלפי, בימים שלאחר האסיפה.
ההצבעה על קבלתנו לחברות, הייתה בדיוק בתקופת החפיפה בין שני מזכירים – המזכיר היוצא מיכאל והמזכיר הנכנס אבישי. השניים ספרו את הקולות. להפתעתם הרבה, חסר היה קול אחד לבחירתו של ז"מ.
מה עושים? אמרו זה לזה מיכאל ואבישי, שיש בעיה בכך שאדם לא יתקבל לחברות על חודו של קול, כאשר לא כל החברים הצביעו. הם החזירו את הפתקים לקלפי ונעלו אותה. לאחר מכן הם פנו אישית לחברים שטרם הצביעו ודרבנו אותם להצביע. וליתר ביטחון, הם גם התקשרו לחברים בשנת חופשה, ושאלו אותם להצבעתם (יש לציין שעל פי התקנון יש לחברים בשנת חופשה זכות הצבעה, אך הנורמה החברתית באורטל היא שהם אינם מצביעים). פתחו מיכאל ואבישי את הקלפי, ספרו את הקולות, ופרסמו את התוצאות הסופיות – כל השלושה התקבלו לחברות.
והדבר נודע בציבור. ופרצה סערה רבתי. באסיפה סוערת ביותר ורוויה בהאשמות אישיות חריפות, הוחלט לפסול את ההצבעה ולערוך הצבעה חוזרת. בהצבעה החוזרת שלושתנו התקבלנו.
וכך התקבלתי פעמיים לחברות.
****
אני מברך בחום את רותם וגיא על קבלתם לחברות. אני מאחל לכל המועמדים קבלה לחברות. ואני מאחל לעצמנו עוד הרבה קבלות לחברות.
ולכל המתקבלים לחברות אני מאחל... שיתקבלו רק פעם אחת. זה בהחלט מספיק.
* מידף - עלון קיבוץ אורטל