לקראת האסיפה שתדון, במוצ"ש הבא, על הצעת המזכירות (שאימצה את
המלצת ועדות קליטה והיכרות) לשינויים בדמי הקליטה, אני רואה לנכון לשוב ולהזכיר את
העיקרון העומד מאחורי דמי הקליטה.
קיים מיתוס על פיו דמ"ק הם התשלום של המשפחה הנקלטת עבור הבית
שהיא מקבלת. הקשר בין דמ"ק והדירה אינו מופרך, וכפי שאפרט, הוא מעוגן גם
בהיסטוריה של דמ"ק באורטל. אולם הקשר הוא חלקי בלבד.
בפגישותיי עם המשפחות, טרם הגעתן לאורטל, אני מסביר להן את מהות
הדמ"ק כפי שאציין כאן, אולם בשיח בשבילים הם שומעים מן הציבור דברים שונים
במקצת, וראוי לעשות קצת סדר.
****
דמי הקליטה הם תשלום שהמשפחה המצטרפת לאורטל משלמת בעבור התקבלותה
למכלול החיים באורטל.
כל חבר המתקבל לחברות, הופך באחת שותף מלא
לכל מה שיצרנו כאן משנת 1978 ואילך, בדיוק כמו חבר הנמצא כאן מיום היווסדו של
הקיבוץ. זה היופי שבשותפות. אך מה המצטרף נותן?
המצטרף נותן, כמובן את עצמו, את עבודתו, את תרומתו, והחשוב מכל – את עתידה
של אורטל. אך כפי שהמצטרף מקבל את חלקו ביש שנעשה קודם בואו, אנו מצפים לכך שייתן
את חלקו ביש שהוא יצר קודם הגעתו.
בקיבוץ המסורתי, הדרישה מן הנקלט הייתה להכניס לקיבוץ את כל רכושו –
דירה, מכונית, ירושות, חשבונות בנק וכו'. הייתה זו דרישה הוגנת – שני הצדדים
מביאים עמם לשותפות את כל מה שיש להם. אולם הדרישה הזו אינה רלוונטית בקיבוץ של
היום, שבו רשאי החבר להחזיק ברכוש הפרטי.
וכך נוצר מצב אבסורדי, שבו הנקלט אינו נדרש לתת דבר בהגיעו. המצב הזה
יצר תחושות תסכול של חברים ותיקים, שהופנו שלא בצדק כלפי הנקלטים (כאילו הם היו
אשמים בהחלטות הקיבוץ). דמי קליטה משמעותיים היו הפתרון שלנו לבעיה.
מיזם הגמר שלי, בתום הקדנציה הקודמת שלי כמרכז קליטה, ובשותפות עם
המזכיר שגב, הייתה ההחלטה על דמי הקליטה. אני מודה, שהמניע העיקרי שלי, היה
התמודדות עם הקולות המתנגדים לקליטה, אך בפירוש גם עמדה עקרונית ברוח הדברים
שכתבתי כאן.
לא היינו הראשונים בתנועה הגובים דמי קליטה, אולם דומני שהיינו בין
הראשונים ואולי הראשונים, שגבינו סכום גבוה ומשמעותי של 200,000 ₪ (ההחלטה המקורית
הייתה $50,000).
****
בכל פגישותיי עם המשפחות המבקשות להיקלט, כך אני מסביר להם את דמי
הקליטה. עד היום, לא הייתה אפילו משפחה אחת שלא קיבלה זאת בהבנה מלאה. חלק מן המשפחות אומרות מיד "זה הוגן, זה מוצדק", למרות שאיני
שואל אותן לדעתן בנדון. ויש כאלו שאומרות: "צודקים, הייתם צריכים לגבות
יותר".
כאשר קיבלנו את ההחלטה, חששנו שאנו יוצרים חסם שיקשה עלינו מאוד
בקליטה, אולם היום, כאשר הביקוש לקליטה באורטל כל כך גבוה, ברור שזהו חשש שווא.
****
על אף כל האמור לעיל, יש קשר מסוים בין הדירה והדמ"ק.
יש קשר היסטורי – ההחלטה על הדמ"ק התקבלה יחד עם ההחלטה על הקמת
שכונת היער והבניה של יחידות דיור חדשות וגדולות לנקלטים. היה זה כשעתודות השיכון שלנו התמלאו, הבנו שהבניה התקציבית (בניה ממשלתית
כפי שהייתה בשנותינו הראשונות) לא תהיה עוד ותנאי לקליטה קיבוצית הוא בניה מהמקור
העצמי שלנו. הקשר היה גם תקציבי – דמי הקליטה הם מקור משמעותי במימון הבניה. גם
ההצעה החדשה, להחיל את דמ"ק על צעירים, באה במקביל להפסקת הבניה של דירות 72
מ"ר ובניית בית גדול גם לצעירים.
ומעבר לקשר שבהחלטות, ברור שמבחינה פסיכולוגית, הדבר המוחשי ביותר
שהמשפחה מקבלת הוא הבית, וקל לה להבין שהבית, אף שהוא אינו בבעלותה, הוא התמורה
לאגרה.
אך חשוב מאוד להבין ולזכור שלא זו המטרה של דמי הקליטה. שהנקלטים אינם
משלמים דמי קליטה בעבור הבית. אם תהיה חלילה עזיבה של מספר משפחות, ולא יהיה
ביכולתנו הכלכלית לבנות, יתכן שנשכן משפחות נקלטות בדירות שהתפנו. גם אז נגבה
בדיוק אותם דמי קליטה.
לכן, חשוב מאוד שנקפיד על ההגדרות הללו.
* מידף - עלון קיבוץ אורטל
בבלוג זה
בכל הבלוגים
