הרעיון של תערוכת חולצות אורטל לדורותיה, כחלק מאירועי חג המשק, הוא
רעיון מבריק.
כל כך הרבה חולצות יצאו במשך השנים – בחגי משק, בימי ילד, בחגים
ואירועים, חולצות של קבוצות הבר מצווה והוריהם, חולצות של הגרעינים השונים, של
הנוער ועוד. כל חולצה והסיפור שלה. ודרך החולצות והסיפורים שמאחוריהם, אנו יכולים
ללמוד ולהכיר את סיפורה של אורטל.
הרבה חולצות הופקו במשך השנים, ואני משער שלא נצליח לאתר את כולן
לתערוכה. יש חברים שהסנטימנט הִקְשָׁה עליהם לזרוק את החולצות והם שמרו רבות מהן.
ויש חברים שזרקו. מאחר ואני שייך לקטגוריה השניה ואין לי חולצות לתרום לתערוכה,
אתרום כתחליף שני סיפורי חולצות.
בציר טוב
בקיץ 1984 נערך בציר הענבים הראשון של כרם אורטל. לכבוד חג המשק
השישי, באותה שנה, הופקה חולצה מקסימה, ועליה אשכול ענבים יפהפה ומגרה, ומעליו
נכתב "בציר טוב".
"בציר טוב" אינו רק ברכה מקסימה, אלא גם שם של תקליט.
(תקליט?! נו, הפלסטיק השחור העגול הזה עם החור באמצע, שמניחים על
הפטיפון והוא מנגן. פטיפון?! טוב, לא חשוב).
ובכן באותן שנים יצא לאור תקליט נפלא משירי יונה וולך, בלחנם
וביצועם של אילן וירצברג ושמעון גלבץ. זהו תקליט מופת, איכותי מאוד
במילות השירים ובלחנים. רבים מהשירים נשארו עד היום, כעבור למעלה משלושים שנה
ויישארו עוד דורות רבים. אולם אז, התקליט היה כישלון מסחרי חרוץ.
אבל באורטל, הוא היה פופולארי מאוד בקרב לא מעט חברים, והייתה לו
נוכחות משמעותית בתרבות הקהילה. בין שוחרי התקליט, היה אבישי זיו. אבישי
היה בן גרעין "אורטל" ובאותן שנים דמות מרכזית בקיבוץ. באותה תקופה הוא
היה מרכז ו' חברה (הייתה פעם ועדה כזאת, שהייתה משמעותית מאוד בקהילה ומרכז הוועדה
היה אחד מבעלי התפקידים המרכזיים) וכעבור שנה נבחר למזכיר. ובנוסף לכך, הוא היה
אמן. הוא היה בעל הרעיון והמעצב של החולצה המקסימה הזאת.
משורש עד צמרת
בתקופת המאבק על הגולן, בשנות ה-90, קיבוץ אורטל היה אחד הקיבוצים
הפעילים ביותר במאבק, לא רק בהשתתפות חבריו בפעילות ועד יישובי הגולן, אלא גם
בפעילויות נפרדות של הקיבוץ.
בפסח תשנ"ג 1993, חגגנו את הסדר, כאירוע מחאה, בגן הוורדים
בירושלים, מול הכנסת ומשרד רוה"מ. בשבועות תשנ"ד 1994 ערכנו אירוע
ביכורים פומבי רב משתתפים בגני יהושע בתל אביב.
בט"ו בשבט תשנ"ו 1996, שילבנו פעילות אורטלית בתוך אירוע של
הוועד. זמן קצר קודם לכן נחנך כביש ווסט-צומת השריון (שטרם קיבל את שמו והיו לו
מספר שמות – צומת נפאח, צומת העגבניה, צומת האמבולנס וצומת קישור לאו"ם),
וועד יישובי הגולן ערך אירוע נטיעות ענק לצדו. הזמנו את אזרחי ישראל להכות שורש
באדמת הגולן, לשתול שתיל ביער חדש שאנו נוטעים.
60,000 איש, הרבה יותר מהציפיות האופטימיות ביותר, נהרו מכל הארץ
לנטיעות. כדובר ועד יישובי הגולן, הייתי בשטח לאורך כל האירוע. ובשעת צהרים,
הגיעו חברי וילדי אורטל בהמוניהם להשתתף באירוע, כולם לבושים תלבושת אחידה – סווצ'רט
אפור, ועליו כיתוב בירוק: "אורטל – משורש עד צמרת", וציור של שתיל. אהבתי
מאוד את הכיתוב, שמבטא את מהותה של אורטל אז והיום – שורשיות עמוקה באדמת הגולן
ושאיפה תמיד כלפי מעלה, להיות חברת מופת ולהעצים את חברי הקיבוץ. סמודר עצבה
את הסווצ'רט.
אני סקרן מאוד וכבר נרגש לראות את התערוכה, ומעניין האם אפגוש את שתי
החולצות הללו.
* מידף - עלון קיבוץ אורטל
בבלוג זה
בכל הבלוגים
