130 בני אדם נטבחו במתקפת הטרור ביום שישי. 128 (מספר זמני) בפריס
ושניים בכביש 60, בדרום הר חברון. הממדים של שני הפיגועים שונים זה מזה, הנוף אחר,
אבל המלחמה היא אותה מלחמה, הטרור - אותו טרור, המוטיבציה – אותה מוטיבציה. המלחמה
הערבית נגדנו נועדה לשים קץ לנוכחות יהודים במזה"ת. הקנאות העומדת מאחוריה
היא אותה קנאות שתקפה את ארה"ב ב-11 בספטמבר 2001, שפוצצה את המטוס הרוסי
בשבוע שעבר ושתקפה את פריס ביום שישי.
האויב הוא אחד – הקנאות הג'יהאדיסטית האיסלמית. גם כשזרועותיה נלחמות
זו בזו – שיעים נגד סונים ולעתים פלג סוני אחד נגד משנהו, אין בכך כדי לשנות את
התמונה הכוללת – האסלאם הג'יהאדיסטי הוא אויב האנושות-שאינה-מוסלמית, אויב העולם
החופשי, אויב המודרנה. חמאס, האחים המוסלמים במצרים, איראן, חיזבאללה, דאעש,
ארדואן, אל-קאעדה, כל אלה זרועות שונות של אותו תמנון. על העולם החופשי להבין שהוא
תחת מתקפת טרור של אויב אחד, ועליו להשיב מלחמה שערה נגד אותו אויב.
מהו הנשק של האויב? כל נשק היכול להטיל אימה, לפגוע, להרוג ולאבד,
נועד לשרת אותה מטרה. הנשק יכול להיות אבן, בקבוק תבערה, איבר המין (ראו מעשי
האונס ההמוני במקומות שהם יכולים), גלגלי מכונית, רובה, רימון, חגורת נפץ, רקטות,
טילים ושאיפתם הגדולה – נשק גרעיני. אין הם חותרים לנשק גרעיני לצרכי הגנה. העכבות
שלהם מפני שימוש בו, זהים לעכבות שלהם מפני השימוש בסכין ובחגורת נפץ.
ביום הקשה הזה, עלינו לגלות סולידריות עם העם הצרפתי המותקף, עם
אירופה המותקפת, עם העולם החופשי המותקף. אל לנו להתחשבן עמם, האם הם גילו ומגלים
אותה סולידריות כלפינו כשהמתקפה מכוונת אלינו. אולם סולידריות אינה רק חִיבּוּקִי-נִישׁוּקִי.
אין להפריד את גילוי הסולידריות הכנה, עם אמירת האמת הקשה, עם קריאת אזעקה והשכמה
לעולם החופשי להתנער מהפייסנות כלפי הג'יהאד הקנאי, שמוליכה אותו בשנים האחרונות.
האירופים חייבים להבין שהחלטות כמו סימון המוצרים הם כשמן בגלגלי
הטרור האיסלמי, הם זריקת עידוד לאויב המשותף שלנו, במלחמתו בנו ובמלחמתו בהם.
המערב חייב לבחון מחדש את מדיניותו הפייסנית כלפי הקנאות האיסלמית,
שהגיעה לשפל בהסכם הגרעין עם איראן. המערב חייב להבין שאין דבר כזה גרעין איראני
לצרכי שלום. לגרעין האיראני יש אך ורק מטרה אחת – פיתוח נשק גרעיני, כדי להשתמש
בו. ולכן, המערב אינו יכול לאפשר קיום תכנית כזו, ולקוות שהאויב יכבד את ההסכם
ויסתפק במרחק נגיעה מהיכולת לממש את חלומו.
ההתקפה על פריס מעמידה את מנהיגותו של נשיא צרפת פרנסואה הולנד בפני
אתגר גדול ובפני הזדמנות גדולה. הולנד עשוי להיות צ'רצ'יל של המאה ה-21. אם הולנד
יבין שהפייסנות שבה הוא דגל עד כה מסכנת את האנושות ויישא את דגל הכרעתו של האויב,
הוא יוכל לחולל שינוי באירופה ובמערב כולו. ומי יודע אם לעת הזאת הוא הגיע
למנהיגות.
* "חדשות בן עזר", "ידיעות הקיבוץ"
בבלוג זה
בכל הבלוגים
