מי אמר את המשפט הבא? "החטיבה להתיישבות היא אחד העוגנים העיקריים למועצת
אשכול בנושא ההתיישבות. היא מלווה את המועצה בתהליך הקמת יישובים, הצמחתם ופיתוחם".
אמר את הדברים ראש המועצה האזורית אשכול חיים ילין, בשנה שעברה, בעת המאבק על
תקציב החטיבה במסגרת תקציב המדינה. ילין, יחד עם חבריו ראשי המועצות בנגב שמוליק ריפמן,
אלון שוסטר, אייל בלום ואחרים, יצאו להגנה על החטיבה ותקציבה, מתוך הכרה והוקרה של
תפקידם החשוב ועשייתם המקצועית למען ההתיישבות בנגב. לא על החטיבה כגוף הם נאבקו,
אלא על ההתיישבות בנגב.
חיים ילין סיים את תפקידו כראש המועצה וכעת הוא מכהן כחבר כנסת, ובידו
להשפיע על עתיד החטיבה ובכך על עתיד ההתיישבות בנגב. בשבוע שעבר נערכה הצבעה
בקריאה ראשונה על חוק החטיבה להתיישבות, שנועד להסדיר ולעגן בחוק את מעמדה של
החטיבה כזרוע הביצועית של הממשלה בתחום ההתיישבות. ילין, שראוי להיות בין מובילי
החוק, ברח מן המליאה ולא השתתף בהצבעה. למה? כי סיעתו, סיעת "יש עתיד"
התנגדה לחוק.
איתן ברושי, עד לאחרונה מזכ"ל התק"צ והיום ח"כ מטעם
ההתיישבות, יודע היטב עד כמה משמעותית החטיבה להתיישבות לחוסנם והצלחתם של
הקיבוצים והמושבים בפריפריה. מי כמוהו יודע זאת? מי כמוהו מכיר, למשל, את מיזם
שיפוץ ושיקום בתי קיבוץ מנרה, על גבול הלבנון, בשנים האחרונות. מי כמוהו יודע,
שהחטיבה להתיישבות היא הגוף המקצועי, המצליח היכן שנכשלים משרדי הממשלה ולעתים אף
המועצות האזוריות, בקידום, פיתוח וטיפוח ההתיישבות בספר. מי אם לא הוא היה צריך
להוביל את החוק? וגם הוא ברח מן המליאה ולא השתתף בהצבעה. למה? כי סיעתו, סיעת "המחנה
הציוני" התנגדה לחוק.
התנגדותם של המחנ"צ ו"יש עתיד" לחוק - מבישה. אך לפני שנה
יאיר לפיד כיהן כשר האוצר, מימן את החטיבה והוא מכיר היטב את חשיבותה ותרומתה. למה
מפלגתו מתנגדת להסדרת תפקידה ועיגונה בחוק? התנגדות המחנ"צ תמוהה עוד יותר.
הרי החטיבה להתיישבות היא יציר כפיה של מפלגת העבודה להתפאר. ופתאום – כזה ניכור.
למה? רק כי תפקיד האופוזיציה להיות נגד? אופוזיציה לשם אופוזיציה? או, חמור יותר,
מפלגת העבודה נסחפת אחרי הקו הרדיקלי של עוכרת ההתיישבות סתיו שפיר?
קצת היסטוריה. את החטיבה להתיישבות בהסתדרות הציונית הקים ראש הממשלה לוי
אשכול לאחר מלחמת ששת הימים. אשכול, שספק אם בתולדות הציונות היה עוד אדם שתרומתו
ליישוב ארץ ישראל מתקרבת לשלו, היה שנים רבות ראש המחלקה להתיישבות בסוכנות
היהודית, כולל בכל שנותיו כשר החקלאות וכשר האוצר, עד בחירתו לראשות הממשלה. לאחר
מלחמת ששת הימים הוא הטיל על המחלקה להתיישבות לתכנן ולהקים יישובים בגולן, בבקעת
הירדן, בגוש עציון, בסובב ירושלים ובסיני. כיוון שהסוכנות ממומנת בעיקר באמצעות
תרומות מארה"ב, והממשל האמריקאי הטיל וטו על ההתיישבות והודיע שיסיר את הפטור
ממס לתרומות לסוכנות, הקים אשכול את החטיבה, בהסתדרות הציונית, במימון תקציב המדינה,
כזרוע הביצועית של המדינה ביישוב השטחים שמחוץ ל"קו הירוק". בתקופת
שלטון המערך, יישמה החטיבה את מדיניות ההתיישבות של ממשלות המערך. לאחר המהפך, היא
מימשה את מדיניות ההתיישבות של ממשלות הליכוד, על פי הכרעת הבוחר ובהתאם לכללי
הדמוקרטיה. החטיבה פעלה כך תחת כל הממשלות, כולל הממשלות בראשות
"העבודה" אחרי המהפך – ממשלות פרס, רבין וברק.
השינוי בתפקיד החטיבה התחולל בשנת 2004. על פי החלטת ראש הממשלה אריק
שרון, ההתיישבות בגליל ובנגב עברה אף היא לאחריות החטיבה. מה עמד מאחורי ההחלטה של
שרון? הוא התרשם מאוד מהמקצוענות, המסירות וההצלחה המוכחת של החטיבה ואנשי המקצוע
שלה בהתיישבות ביש"ע ובגולן, והוא רצה שגם הגליל והנגב ייהנו מהם. מאז, 2/3
מתקציב החטיבה מופנה להתיישבות בגליל ובנגב ו-1/3 להתיישבות ביו"ש. מי שפוגע
בחטיבה, כדי לפגוע ביו"ש – צעד חמור כשלעצמו, פוגע כפליים בגליל ובנגב.
התנגדות המחנ"צ ו"יש עתיד" לחוק - מבישה. אך הבריחה של
ברושי וילין היא חרפה. איני מזלזל בחשיבותה של משמעת סיעתית להתנהלות פרלמנטרית
תקינה. אולם יש נושאים שהם "הטלית והתפילין" של שליח ציבור; שהם הצדקת
בחירתו ושירותו. כמי שמייצגים את ההתיישבות הכפרית באזורי הספר, מן הראוי היה
שיפרו את המשמעת הסיעתית ויצביעו על פי צו מצפונם, ערכיהם וטובת שולחיהם, גם אם המהלך
היה כרוך בסנקציות נגדם.
החוק עבר בקריאה ראשונה גם בלעדיהם. מה שנשאר מבריחתם, היא הבושה. אבל יש
להם עוד הזדמנות לתקן את דרכם בהצבעה בקריאה שניה ושלישית.
* "ידיעות הקיבוץ"
בבלוג זה
בכל הבלוגים
