הבלוג של אורי הייטנר

קבלת שבת אורטל, 15.4.16

השבת האחרונה לפני הפסח נקראת שבת הגדול. ישנם הסברים שונים לשם, ואחד מהם הוא שהייתה זו השבת האחרונה של בני ישראל טרם יציאת מצרים, כשההכנות והתכונה לקראת היום הגדול היו בעיצומן.

שבת הגדול מוקדשת להיערכות לפסח, כולל קריאת קטעים מן ההגדה ודרשת שבת הגדול העוסקת בהלכות החג.

אנו לא נעסוק בהלכות החג, אלא בתכניו, וזאת באמצעות שירו של אמנון ריבק מן היישוב הקהילתי "יובלים".

כָּל אָדָם צָרִיך מִצְרַיִם - אמנון ריבק

כָּל אָדָם צָרִיך שֶׁתִּהְיֶה לוֹ
אֵיזוֹ מִצְרַיִם,
לִהְיוֹת מֹשֶׁה עַצְמוֹ מִתּוֹכָהּ
בְּיָד חֲזָקָה,
אוֹ בַּחֲרִיקַת שִׁנַּיִם.

כָּל אָדָם צָרִיך אֵימָה וַחֲשֵׁכָה גְּדוֹלָה,
וְנֶחָמָה, וְהַבְטָחָה, וְהַצָּלָה,
שֶׁיֵּדַע לָשֵׂאת עֵינָיו אֶל הַשָּׁמַיִם.
כָּל אָדָם צָרִיך תְּפִלָּה
אַחַת,
שְׁתֵּהֵא שְׁגוּרָה אֶצְלוֹ עַל הַשְּׂפָתַיִם.
אָדָם צָרִיך פַּעַם אַחַת לְהִתְכּוֹפֵף -
כָּל אָדָם צָרִיך כָּתֵף.

כָּל אָדָם צָרִיך שֶׁתִּהְיֶה לוֹ
אֵיזוֹ מִצְרַיִם,
לִגְאֹל עַצְּמוֹ מִמֶּנָה מִבֵּית עֲבָדִים,
לָצֵאת בַּחֲצִי הַלַּיִל אֶל מִדְבַּר הַפְּחָדִים,
לִצְעֹד הַיְשֵׁר אֶל תּוֹך הַמַּיִם,
לִרְאוֹתָם נִפְתָּחִים מִפָּנָיו לַצְּדָדִים.
כָּל אָדָם צָרִיך כָּתֵף,
לָשֵׂאת עָלֶיהָ אֶת עַצְמוֹת יוֹסֵף,
כָּל אָדָם צָרִיך לְהִזְדַּקֵּףְ.

כָּל אָדָם צָרִיך שֶׁתִּהְיֶה לוֹ
אֵיזוֹ מִצְרַיִם.
וִירוּשָׁלַיִם,
וּמַסָּע אָרוֹך אֱחָד,
לִזְכֹּר אוֹתוֹ לָעַד
בְּכַפּוֹת הָרַגְלַיִם.

פרשת השבוע היא פרשת "מצורע". הפרשה עוסקת במחלת העור הנוראה ובהלכות שונות העוסקות בנגע. זו לא הפרשה האסתטית והסימפטית ביותר בתורה, אם לנקוט לשון המעטה. ולכאורה, היא גם לא רלוונטית לימינו, כיוון המחלה כבר אינה נפוצה.

אולם הפרשה רלוונטית גם רלוונטית, כיוון שבמסורת ישראל הצרעת היא עונש על לשון הרע ורכילות. למרבה הצער, התופעות הללו קיימות גם היום. היום העונש עליהן אינו במחלה על העור, אלא בצרעת פנימית, בנשמתו של החוטא בלשון הרע.

הטכנולוגיה העכשווית נתנה בידינו עוצמה רבה, ובידינו הבחירה אם להשתמש בה לטובה, כדי לקדם את האנושות ואת החברה, או לרעה. השימוש לרעה הוא באמצעות השיימינג, ובעברית בִּיוּשׁ. על חברה הוגנת ותרבותית להילחם בתופעת הביוש. מן הראוי שנבצע ייבוש וביוש לביוש.