קבלת שבת, אורטל 7.4.17
השבת שלפני הפסח נקראת שבת הגדול. זו שבת של הכנות לפסח, כמו דרשה של
הרב בבית הכנסת על הלכות הפסח, קריאה בהגדה בסעודת השבת ועוד.
מבין הטעמים השונים המוצעים לרעיון של שבת הגדול, אני מעדיף את הטעם
של הנצחת השבת שלפני יציאת מצרים, שבה נעשו הכנות ליציאת מצרים.
בין ההכנות ליציאת מצרים היה סימון כל בתיהם של בני ישראל, כדי
שאלוהים יפסח עליהם בבצעו את מכת בכורות.
זהו דבר מוזר. האם האל הכל יכול, שזה עתה הראה את כוחו במכות מצרים,
שיש ביכולתו להרוג את כל בכורות מצרים בעת ובעונה אחת, אינו יודע להבחין בין בני
ישראל למצרים, בלי שיסמנו לו את הבתים?
ברור שאין לו צורך בכך, ומכאן שהסימון נועד למטרה אחרת. הוא נועד לערב
את בני ישראל בעשיה אקטיבית, בגאולתם וביציאתם מעבדות לחירות. אפילו שהם עוד
עבדים, ולמרות שממש אין הכרח במעורבות שלהם, יש לחנך אותם לאקטיביזם, לעשיה,
לנטילת אחריות.
עצם הסימון, הוא הגדרה עצמית, הגדרה של זהות. אני שייך לעם הזה.
זהו דבר גדול וחשוב, שמן הראוי שיהיה מנת חלקנו גם היום – כבודדים,
כקהילה, כמדינה; להגדיר את עצמנו, את זהותנו, את יהדותנו.
בקבלות השבת שאנו מקיימים מדי שבוע כבר קרוב לתשע שנים אנו מגדירים את
זהותנו היהודית, כמו גם בכל פעילות ההתחדשות היהודית בחגי ישראל, כמו היות לוח
השנה העברי לוז חיי התרבות והחינוך באורטל, כמו גם שנת המצוות.
אך הגדרת זהותנו היא בראש ובראשונה באורח החיים שלנו, שהוא מאוד יהודי
ובערכים שאותם אנו מגשימים באורח חיינו: הקהילתיות, הערבות ההדדית, הצדק החברתי,
שוויון ערך האדם, הרעות, הצדקה והחסד, האכפתיות לזולת, ההתנדבות, הפעילות, יישוב
ארץ ישראל, עבודת האדמה.
בשם צוות קבלת השבת אני מברך את כל הקהילה בשבת שלום ובפסח כשר ושמח!
בבלוג זה
בכל הבלוגים
