כולנו מכירים את הביטוי: "כל כְּבוֹדָּהּ בת מלך פנימה",
כדרישה מהאישה ל"צניעות". כאילו הכבוד שלה, הוא בהימנעות מהחצנה, מהשמעת
קול בציבור וכו'. הציטוט הזה משמש "הצדקה", כביכול, להדרת נשים ובנות.
אלא שהמשפט ממש אינו מדבר על כְּבוֹדָּהּ – הכבוד שלה, אלא על
כְּבוּדָּה, כלומר מטען של רכוש. המזמור מתאר את בת המלך המגיעה עם הפמליה שלה,
עתירת הפאר והרכוש (ועל פי פירושים זהו דימוי לכלה המגיעה לחתונה): "וּבַת צֹר
בְּמִנְחָה, פָּנַיִךְ יְחַלּוּ עֲשִׁירֵי עָם. כָּל כְּבוּדָּה בַת מֶלֶךְ פְּנִימָה,
מִמִּשְׁבְּצוֹת זָהָב לְבוּשָׁהּ. לִרְקָמוֹת תּוּבַל לַמֶּלֶךְ, בְּתוּלוֹת אַחֲרֶיהָ,
רֵעוֹתֶיהָ מוּבָאוֹת לָךְ. תּוּבַלְנָה בִּשְׂמָחֹת וָגִיל, תְּבֹאֶינָה בְּהֵיכַל
מֶלֶךְ". הכבוּדה שלה כוללת את הלבוש ממשבצות הזהב, את הרקמות וכו'. נכון
יותר היה לכתוב "כבודת בת מלך", כלומר הכבוּדה של בת המלך.
לא שפסוק זה או אחר מצדיק הדרת נשים ובנות בשם ה"צניעות",
כביכול, שלא לדבר על כך שאין דבר פחות צנוע מהעיסוק האובססיבי
ב"צניעות". אבל אפילו הפסוק שעליו נסמכת ההדרה, כובס בחומר כימי מיוחד
ושינה את מהותו ומשמעותו, כדי לשרת את המסר.
****
המושב חגור התפרסם כאשר הוציא מתוכו שני רמטכ"לים – גבי אשכנזי
הגולנצ'יק ובני גנץ הצנחן.
המושב קם ב-1949 בין ראש העין וג'לג'וליה בידי חלוצים יוצאי פלמ"ח,
רובם עולים חדשים, בעיקר מבולגריה וטורקיה.
מקור שמו של המושב, שקם כמושב שיתופי והיה למושב עובדים, הוא ממזמור מה
בתהילים: "חֲגוֹר חַרְבְּךָ עַל יָרֵךְ, גִּבּוֹר הוֹדְךָ וַהֲדָרֶךָ".
מה הפלא שמושב הנושא שם זה מייצר רמטכ"לים?
* 929
בבלוג זה
בכל הבלוגים
