מזמור צז, הוא ממזמורי תהלים שהוכנסו לקבלת השבת.
המזמור מתאר את התגובה הקוסמית והלאומית להתגלות ה' בעולם. נדמה
שהתגובה הקוסמית מתגשמת בחלקה בגל החום הנוכחי: "הָרִים כַּדּוֹנַג נָמַסּוּ". האם זהו אות מבשר טוב?
יש במזמור תיאור נפלא של האלוהים, כישות בלתי גשמית, על טבעית,
אוניברסלית:
עָנָן וַעֲרָפֶל סְבִיבָיו
צֶדֶק וּמִשְׁפָּט מְכוֹן כִּסְאוֹ.
כיוון שהוא בלתי נראה ובלתי מושג, כאילו עוטפים אותו ענן וערפל. אך מְכוֹן כִּסְאוֹ הוא בלתי מוחשי לחלוטין - צֶדֶק
וּמִשְׁפָּט. על מה הוא יושב? על צֶדֶק
וּמִשְׁפָּט. איך אפשר לשבת על צֶדֶק
וּמִשְׁפָּט? גוף אינו יכול, אלוהים שאין לו גוף – יכול גם יכול.
אך היפה בכך אינו רק התיאור של אל ללא
גוף, ללא מוחשיות, אלא שהעדר הגוף באים לידי ביטוי בצדק ובמשפט. אדם נברא בצלם,
כדי ללכת בדרכי האל, דרכי צֶדֶק וּמִשְׁפָּט.
ולכן, די מפתיע למצוא בסוף הפרק אמירות
פגניות (למרות שהפרשנות המסורתית עושה כל מאמץ להסוות זאת):
הִשְׁתַּחֲווּ לוֹ כָּל אֱלֹהִים... נַעֲלֵיתָ
עַל כָּל אֱלֹהִים.
****
המזמור מתאר את שמחת הגאולה הלאומית של
ישראל, ולכן, לא בכדי, הוא הוכנס לתפילת ערבית של חג העצמאות.
שָׁמְעָה וַתִּשְׂמַח צִיּוֹן
וַתָּגֵלְנָה בְּנוֹת יְהוּדָה
לְמַעַן מִשְׁפָּטֶיךָ, יְהוָה.
****
המשורר מתאר מה מובטח לצדיקים ישרי
הלב:
אוֹר זָרֻעַ לַצַּדִּיק
וּלְיִשְׁרֵי לֵב - שִׂמְחָה.
היכן זרוע האור לצדיק?
נעמי שמר זרעה אותו באוטופיה – ארץ להד"ם.
להד"ם = לא היו דברים לעולם. אך ככל אוטופיה, היא משמשת כמחוז חפץ, אליו יש
לחתור, ובדרכו יש ללכת.
בארץ להד"ם, פוסע לו אדם
ואור גדול זרוע על יומו
וכל תינוק נרדם, בארץ להד"ם
וארץ להד"ם בחלומו
****
אם כסאו של האלוהים נכון על הצדק
והמשפט, מהו האלוהים? הטוב.
אֹהֲבֵי יְהוָה שִׂנְאוּ רָע – אם מי
שאוהב את אלוהים נקרא לשנוא את הרע, יש כאן הנגדה בין האלוהים שהוא הטוב, לבין
הרע.