לרגל פתיחת שנת הלימודים תשס"ח, הוחלט במשרד החינוך ללמד בבתי הספר, בשיעורי ההיסטוריה והספרות, את "הפרוטוקולים של זקני ציון".
אין מה לדאוג, אין הכוונה לומר שהפרוטוקולים משקפים אמת היסטורית. לתלמידים יאמר שזה נראטיב אחד, ויש גם נראטיב ציוני הטוען שהפרוטוקולים הם זיוף. כמובן, שבתור פוסט מודרניסטים נאורים, המורים ישאירו לתלמידים את הבחירה באיזה נראטיב להאמין. יש נתיב לכל נראטיב, ומשרד החינוך לא יכפה על התלמידים נראטיב אחד.
מפתיע? הדבר היחיד שמפתיע, הוא ששרת החינוך טרם קיבלה החלטה כזו, כפי שהחליטה ללמד את נראטיב ה"נכבה".
איני דוגל בחינוך בשיטת בת יענה. על תלמידי ישראל להכיר את מושג ה"נכבה". אני גם סבור שעליהם ללמוד על "הפרוטוקולים של זקני ציון". אולם עליהם ללמוד ש"הפרוטוקולים של זקני ציון" הם מעשה זיוף קונספירטיבי אנטישמי, מעשה ידי השירותים החשאיים של שלטון הצאר ברוסיה, ומהווה מאז ספר יסוד לאנטישמים באשר הם, והיום הוא מככב בעיקר במדינות ערב.
על התלמידים ללמוד גם שקיימת תופעה של הכחשת שואה, אולם עליהם ללמוד שהשואה אכן התקיימה ושהכחשתה היא קונספירציה אנטישמית, אנטי ציונית ואנטי ישראלית.
יש ללמד את תלמידי ישראל גם את העובדה שערביי ישראל רואים במלחמת העצמאות, בהקמת המדינה ובקיומה – "נכבה", כלומר אסון. ואכן – מבחינתם המלחמה היתה אסון. הם הובסו בה, כפרים רבים נהרסו ורבים נאלצו לעזוב את ביתם (רובם ברחו ומיעוטם גורשו).
אך כמו בפרוטוקולים של זקני ציון ובהכחשת השואה, גם כאן יש ללמד בראש ובראשונה את האמת ההיסטורית. המלחמה פרצה למחרת החלטת האו"ם לחלק את הארץ למדינה יהודית על חלק מזערי של הארץ, וללא רצף טריטוריאלי, ולמדינה ערבית בחלקה הארי. היהודים קיבלו את ההחלטה בשמחה גדולה, למרות חד צדדיותה. הפלשתינאים דחו אותה מכל וכל, ולמחרת ניסו להטביע בדם את היישוב היהודי, ולסכל את הקמת מדינתו. ביום הקמת המדינה, פלשו אליה צבאות ערב, במטרה לחסלה בטרם קמה. ספק אם היתה בתולדות העמים מלחמה שבה כל כך ברור מי התוקפן ומי המתגונן. ניצחון ישראל על התוקפן, הוא הצדק בהתגלמותו.
מלחמת השחרור היתה מלחמה קשה ונוראה. 6,000 לוחמים איבד צה"ל במלחמה. אחוז אחד מיישוב שמנה 600,000 יהודים בלבד. ניתן להשוות זאת למותם של למעלה מ-50,000 איש היום. אין כמעט משפחה שלא התאבלה על אחד מיקיריה. היה זה מחיר כבד, אך הוא הוביל לעצמאות יהודית, ליכולת לקלוט מיליוני יהודים, ליישב את הארץ, לבנות מדינה.
אילו ניצחו הערבים במלחמה, היתה זו הנכבה שלנו. על פי כל בחינה אובייקטיבית, אין דין נכבתם כדין נכבתנו. לא בכדי, כאשר ישראל נסוגה מעזה, היא עקרה משם כל יהודי, מתוך ידיעה שאין הפלשתינאים סובלים בתוכם יהודי חי. ואילו אנו הענקנו אזרחות ושוויון זכויות מלא לערביי ישראל.
אכן, לערבים מלחמת העצמאות היתה נכבה, אסון. אולם הם נושאים ב-100% מהאחריות לאסונם, למחיר תוקפנותם.
זאת האמת ההיסטורית, אותה יש ללמד כל ילדה וילד במדינת ישראל.
* "ישראל היום"