הבלוג של אורי הייטנר

גם הרחוקים ביותר מהשקפתו הפוליטית של אייבי נתן, הוקירו אותו, העריכו אותו ואהבו אותי, בשל טוב לבו, בשל מפעלי הסיוע שיזם ואירגן לכל מקום מוכה אסון בעולם, בשל תמימותו ויושרו.

גם נכונותו לשלם מחיר אישי על מאבקיו ראויה לשבח. ובמצוות "אחרי מות קדושים אמור", בדברי ההספד עליו, אין סיבה להתחשבן עמו בדיעבד על כך שנטל חירות לעצמו לפעול בניגוד לחוק (העובדה שאדם מוכן לשלם מחיר על עבירה על החוק, אינה מטהרת את העבריינות).

אך הנה, בדברי ההספד, חלק ממוקיריו של אייבי נתן הדגישו דווקא את העבירה על החוק ואף עשו לה אידאליזציה. הגדיל מכולם שמעון פרס, מי שאמור לסמל ולגלם את הממלכתיות ואת כיבוד החוק, שבדברי ההספד בהלווייתו של אייבי נתן אמר: "רגזנו עליו למה הוא ... מפר חוקים... אבל אוי ואבוי לנו אילו היה שומע בקולנו" ("הארץ" 31.8).

החוק עליו עבר אייבי נתן, היה האיסור להפגש עם חברים בארגון טרור. נתן נפגש עם אנשי אש"ף ובהם ערפאת, ועל כך נידון פעמיים למאסר. אפשר לחלוק על החוק, שהתקבל ברוב גדול מאוד בכנסת, ושגם מפלגת העבודה תמכה בו, ויש דרכים דמוקרטיות להיאבק למען שינוי חוק. הפרת חוק אינה חלק מארסנל הדרכים להיאבק בחוק. כאשר נשיא המדינה מכשיר בדיעבד עבריינות פוליטית ואף עושה לה אידאליזציה, הוא מועל בתפקידו ומשמש דוגמה שלילית לאזרחי המדינה.

ישנה טענה, שהעובדה ששנים אחדות לאחר פגישותיו של אייבי נתן עם ערפאת נהגו כמוהו ראשי ממשלות, מעידה על כך שאייבי נתן צדק והקדים את זמנו. טענה זו מופרכת מעיקרה ובלתי הגיונית. ראשית, יש הבדל בין מעשה מדיני של ראש ממשלה נבחר המנסה לקדם, על פי דרכו והבנתו, את ענייניה של ישראל, לבין מעשה פיראטי של אזרח פרטי, בלתי מוסמך, בניגוד לחוק. שנית, העובדה שממשלה נהגה בדרך זו או אחרת, אינה הופכת בהכרח דרך זו לנכונה. שלישית, המציאות הוכיחה, ששום דבר טוב לא יצא מההכרה באש"ף ומהכנסתו של ערפאת לשטחים. בוודאי שצעד זה לא קידם את השלום באזורנו, וזאת בלשון המעטה. הרבה, הרבה מאוד, הרבה מידי דם נשפך כתוצאה מכך.

אך מעל הכל – הסוגיה אינה האם החוק שאסר מפגשים עם אש"ף היה נכון ומוצדק, אלא בהנחה שהוא לא היה מוצדק – האם מותר למתנגדי החוק להפר אותו. או בניסוח אחר – האם עבריינות פוליטית מותרת? שהרי גם מי שהתנגדו לחוק הזה – בהיותם הרוב מחוקקים חוקים. וכפי שהם התנגדו לחוק הזה, יש המתנגדים לחוקים שהם מחוקקים. האם להם מותר להפר חוקים שהם מתנגדים להם, ועל יריביהם הדבר אסור? איפה ואיפה כזאת היא מוסר כפול. השלמה עם עבריינות פוליטית ובוודאי האדרתה, הם המדרון החלקלק בדרך לאנרכיה.

יש הרבה דברים טובים לומר לזכרו של אייבי נתן. הרשות שנטל לעצמו להפר חוקים אינה אחד מהם.