הוֹ פּילוֹ - פילוסופיה בלי סופיה

מצחיק שדווקא בתקופה בה הגעתי להחלטה שאני לא מתכוון לתת לחיים שלי להתבזבז ושאני הולך למצות את המירב מכל יום, אז מתחילים לקרות כל מיני דברים סביבי.

הנה ארבעה דברים שקרו לי לאחרונה, מקובצים לתוך פרקים בעלי כותרות שנשמעות כל כך מרתקות עד שהאכזבה שלכם מהתוכן תהיה גדולה פי אלף מאשר אם הייתם קוראים אותו סתם! D= בערך כמו סרטים שיש להם טריילר ממש מגניב והם עצמם לא משהו. ... אל תסיט מבט ג'אמפר, אתה יודע טוב מאוד על מי אני מדבר BI

פילו הקצין והילדים המטומטמים!

לפני שלושה שבועות בשעת ערב מאוחרת מתקשרת אלי המפקדת שלי. הסיכויים שהיא מתקשרת להודיע שיש לי יום חופשי מחר הם אפסיים, בעיקר מפני שאנחנו גם ככה לא עובדים בשישי, אבל היא בהחלט לא מסוג האנשים שיתקשרו כדי לספר לך משהו טוב או על משהו מגניב אקראי שקרה להם סתם ככה. מסוג האנשים שכשהם אומרים לך מילה טובה זה בסמס, וזאת באמת מילה אחת. "טובה". יש מצב שהיא יורדת עלי עם הסמסים האלה עכשיו כשאני חושב על זה =P

בכל מקרה הנה היא מתקשרת תראו *רייינג רייינג*...!

"כן!" (תרגום: מה עשיתי לא טוב עכשיו?)

"אורי ערב טוב מה שלומך" (לא, היא לא מדברת עם פיסוק. תרגום: ??? )

"בסדר, מה איתך?" (תרגום: נו כבר, מה את רוצה ממני?!?)

"מצוין תקשיב נקראת לדגל" (תרגום: *קלינגונית קלינגונית בלה בלה בלה* נקראת לדגל!)

"מה דגל איפה דגל?!" *מתחיל לרוץ בכיוון אקראי ודימיוני של רחבת הדגל*

"נכון קיבלתם מייל בנוגע לזה שדרושים מתנדבים לפרויקט חונכות במתמטיקה לילדים ברמלה?" (תרגום: תתכונן שיזיינו אותך בתחת במשפט הבא)

"... נו" (תרגום: ... שיט)

"אז אף אחד לא התנדב ואתה וליאורה נודבתם מהיחידה" (תרגום: *רעש של זיון בתחת*. תצטרכו לעזור לי עם זה כי אני לא חובב פורנו אנאלי ואין לי מושג איך זה נשמע)

"... ייאי!" (תרגום: ... *יריית אקדח*)

אני נזכר שבהכנה בבה"ד 11 לימדו אותי שבתור קצינים חשוב מאוד שנדע "לתרום ולהיתרם". ככה קראו לזה, מילה במילה. אני, החוכמולוג הקטן, עוד צחקתי עליהם. כלומר סבבה לתרום, אבל להיתרם? מה, יענו שיתרמו אותי? הא הא הא...! BD שלישים טיפשים שממציאים דברים...!

עכשיו אני מבין מה המשמעות של להיתרם. זה לא מצחיק כמו שחשבתי I=

פרוייקט החונכות הוא ברמלה ולפני שבועיים הייתה הפגישה הראשונה שלי עם שני התלמידים שלי. אחד אתיופי והשני שמנמן. הם סבבה. הרעיון הוא שאנחנו באים לעזור לתלמידים ברמלה במקצועות המתמטיקה והאנגלית בימי חמישי אחר הצהריים. יוצא שאני מגיע הביתה בשמונה וחצי בערב בערך... מעצבן מעט, אבל החלטתי שאני ממצה את החיים ושיט אז אני לא מתלונן. התלמידים שלי ב-3 יחידות מתמטיקה והם יודעים את החומר ובכלל לא מטומטמים. אני מעודד אותם לדבר עם המורים ולעלות ל-4 יחידות ואז ל-5. אם זה תלוי בי, הם גם יעברו דיאטה וניתוח לשינוי צבע העור ויהיו בדיוק כמוני כשהם יהיו גדולים (=0 אבל בשביל זה אני צריך קודם לסיים לבנות את המעבדה במרתף... ולפתח ניתוח מוצלח להגדלת סנטר =P

נכון תמיד תהיתם לעצמכם איזה מורה אני אהיה? אז אני מורה מגניב ברמות בו-יה! הבאתי עוגיות (שאף אחד לא אכל \= ) ואני זורק להם הערות מעודדות ומוסיך כל מיני פניני חוכמה וידע והעשרה אחרי כל תרגיל ^^ ובעיקר מזלזל במערכת החינוך וקורא למורים שלהם מטומטמים ומוציא להם מהראש נוסחאות שצרבו להם שם ומתעקש שהם יבינו את ההיגיון מאחורי מה שהם עושים.

יש מצב שאני כמו הדוד המעצבן שבטוח שהוא מגניב. רוב הסיכויים שהם חושבים שאני אהבל. אבל פאק איט.

זה נחמד.

ויש לי עוד שעה וקצת של נסיעות באוטובוס לקרוא בהן (=

פילו הקצין מסייע לרוסיה הזקנה במקלחת!

ביום שלישי התעצבנתי על אמא שלי. אבל זה לא משהו חדש והיא לא הזקנה מהכותרת.

כשכבר הייתי עם רגל אחת במיטה היא פתאום צעקה אלי מלמטה "אורי בוא מהר! יאנה נפלה והיא קוראת לעזרה...!". יאנה זאת השכנה הרוסיה הקשישה שלנו. כשרק עברנו הנה היא ריססה אותי ועוד חבורה של ילדים עם צינור מים כי שיחקנו בחניה ועשינו לה רעש. גוד טיימס.

אמא שלי כבר הייתה בחוץ עם הסולם כשהגעתי והיא עברה מעל השער של יאנה ופתחה אותו מבפנים. שכנה אחרת חשבה שאנחנו פורצים וגם באה לוודא שהכל בסדר. צעקנו ליאנה לשאול אותה אם הכל בסדר והיא אמרה שהיא צריכה עזרה ושניכנס דרך החלון. כל החלונות היו עם סורגים עליהם. קלאסי.

"לא, החלון בקצה...!" הוסיפה יאנה. אז רצתי מהר לקצה הרחוק של הבית שם באמת יש חלון בלי סורגים עליו בגובה של שני מטרים בערך. זינקתי על החלון עם קפיצה שלא הייתה מביישת גיבור על (ואני מתכוון ספציפית לפרופסור אקסווייר כשאני אומר "גיבור על") ונכנסתי פנימה.

"יאנה, איפה את??" צעקתי. "אני פה...!" ענתה יאנה. "איפה???" "פה...! במקלחת...!"

... אוי לא. בבקשה לא. תגידו לי בבקשה שהיא לא הייתה רצי-

"היא במקלחת!" צעקה אמא שלי מבחוץ.

כוס אמא! 0= מה היא נופלת במקלחת מה?! מי נופל במקלחת בימינו??? לא רוצצצהההאהאהאהא לראות מישהי זקנה ועירומה במקלחת... \'=

הבית היה חשוך והלכתי לכיוון החדר שהיה, למיטב הבנתי, המקלחת.

"יאנה...?" שאלתי והתקרבתי לאט לפתח של המקלחת, מכסה את העיניים, מצפה לגרוע ביותר ונזכר בכל הפעמים שצחקתי על החזה הנפול של יאנה שמגיע לה עד הברכיים.

"או, אורי! איזה יופי...!" היא הייתה על הרצפה, לבושה בכותונת. "אוו יאנה, איזה יופי...! D'= " פלטתי אנחת רווחה. זה היה קרוב.

הרצפה הייתה מכוסה בכמה כתמים של דם. מבט זריז על יאנה גילה לי שהמרפק הימני שלה התקלף כמעט כולו ושיש לה גם פציעה חבושה ביד שמאל ופציעה מכוסה תחבושת מעל ברך ימין. בעבר יאנה הייתה חובשת בעבר ככה שלמזלה חדר האמבטיה שלה גם ככה מצויד מבחינת טיפול רפואי ראשוני אפילו ליום שבו תתפרץ מגיפת הזומבים. כמובן שהטיפול הרפואי המשני למישהו שנפגע מזומבי הוא ירייה משוטגן לפרצוף כדי שלא יחזור לחיים וינסה לאכול אותך, אבל... אהמ! חוץ מזה היא הייתה בהכרה ובסדר ורק לא הצליחה לקום. קטע של זקנים. ושל נכים. וצבים שמתהפכים על הגב. חמודים ^^

אהמ! שיעול ארור.

ווידאתי שהיא בסדר ופתחתי את דלת הכניסה שאמא שלי והשכנה השנייה יוכלו להיכנס. שימשתי ליאנה משענת שלא תצטרך להחזיק את עצמה יותר מדי (בשרוואל וגופיית סבא. הרגשתי חתיך וסקסי להדהים) ושאלתי אותה איך הפצע מעל הברך. "אהה, זה לא פצע גדול, זה בסדר" היא אמרה והרימה את התחבושת כדי להראות לי קרע בעור שהיה ישר וע-צ-ו-ם באורך של בערך 10 ס"מ. יכולתי לראות שומן מבצבץ מתוכו. "אההה!!! 0'= מה בסדר יאנה?!? אמא תתקשרי לאמבולנס!!!"

מדהים איך שאנשים זקנים נפצעים ברמה מטורפת מנפילות פשוטות.

יאנה עשתה קצת סיפור עם להזמין אמבולנס אבל בסוף הזמנו אותו. בינתיים (ובזמן שאני משמש משענת לא מאוד מרוצה לשכנה הפצועה...) אמא שלי כבר הספיקה לדבר עם השכנה השנייה וגילתה איך קוראים לה. גם אני לא ידעתי. אנחנו גרים בבית הזה כבר עשר שנים ואין לנו מושג איך קוראים לשכנים שלנו, ג'ינקסז. זה הזכיר לי את כל הסיפורים האלה של בנייני הדירות בניו-יורק שאף אחד לא מכיר את השכנים וכולם שומרים בקנאיות על הפרטיות שלהם, עד שפתאום שכן אחד מת וכולם יוצאים למדרגות ומדברים בפעם הראשונה ולומדים להכיר ואפילו לחבב אחד את השני. חייכתי לעצמי כשחשבתי על זה. אני אוהב סיפורים חמודים שכאלה על איך שאנשים יוצאים מעצמם.

באיזשהו שלב נמאס לי לחכות/להיות משענת (ויאנה התעקשה לנסות ולשים תחתונים לכבוד החובשים שיגיעו... ליידי שכזאת כבר לא פוגשים הרבה בימינו) אז יצאתי החוצה וחיכיתי לאמבולנס. כשהוא הגיע הכוונתי אותו לבית וממנו יצאו שני חבר'ה מבוגרים ודתיים שדי עיצבנו אותי ועשו עבודה מזעזעת בלהוציא את יאנה מהבית. כשאחד מהם לא שם לב לפצע שלה במרפק החולצה שלו התמלאה בדם והוא פשוט קם והלך לשירותים כדי לשטוף את החולצה. כל זה בזמן שאישה מבוגרת ופצועה מחכה שהוא יפנה אותה לבית חולים. דביל.

כשהעלו אותה על האמבולנס היא אמרה לי תודה. "אין בעד מה" עניתי לה, "היית עושה בשבילי את אותו הדבר!"

ואז דמיינתי את מה שאמרתי

ואיוו I=

 המשך בפוסט הבא כדי שלא תתלוננו שהפוסטים שלי ארוכים מדי P=

פילו (חלק I)