הוֹ פּילוֹ - פילוסופיה בלי סופיה

לפני כמה ימים הגעתי למסקנה שהגיע הזמן לקצץ את הזקן המפואר שגידלתי ב...

אממ, כמה זה היה?

חצי שנה האחרונה? יותר? \=

הא. באמת שאין לי מושג. יש לי תפיסת זמן של סטלן. (סטלן זה בנאדם שעושה הרבה סמים, אם אם לא יודעים)

בכל מקרה - זהו. נמאס. החלטתי לקצץ אותו.

ואז גם החלטתי לכתוב פוסט על הנושא, כי למה לא.

רקע - איכסה, למה בכלל לגדל זקן??

בתכלס זה התחיל סתם ככה. בלי סיבה.

יש לי פטור זקן קבוע בצבא, מה שאומר שעד היום הסתובבתי עם זיפים וקיצצתי אותם כשהם נהיו ארוכים מדי.

ואז הגיע יום שבו הזיפים שלי נהיו ארוכים מדי וחשבתי לעצמי, פאק איט, אין לי כוח לקצץ את הזקן. אני פשוט אתן לו לגדול ונראה מה יקרה.

אולי אפשר גם להאשים את השיעמום שלי בחיים שנובע מהאחידות הצבאית שאליה אני מחוייב כל יום בשבוע.

בהתחשב בעובדה שבצבא אני לא יכול לתחזק מראה מיוחד כלשהו, זקן זו דרך טובה להעביר מסר של "שיזדיין הצבא ותקנות הלבוש והמראה שלו!" מבלי שיוכלו לדפוק אותך על זה.

היה פה גם קטע של סקרנות.

התעניינתי לראות איך אני איראה עם זקן ארוך. נראה לי כאילו עכשיו, כשאין לי בת זוג ואין באמת פוטנציאל לזוגיות באופק, אפשר לגדל ברגוע זקן ולהיראות מחריד מבלי שזה יגרום לבעיות מיוחדות כלשהן.

... שמעתי שהוא התגלח לפני חודש \=

אניוואי, כשהזקן התחיל לגדול הוא באמת נהיה מחריד, אבל התמדתי בגידול שלו גם כדי למתוח את הגבולות עד כמה שאפשר וגם כי יש בי קטע מוזר כזה של ביטחון עצמי שגורם לי ליהנות מהידיעה שהמראה שלי דוחה אנשים. ... נו מה, לא ידעתם עד עכשיו שאני מוזר?!

אגב, זאת לא הפעם הראשונה שבה אני מגדל זקן מהסיבות הנ"ל.

בשנה האחרונה כבר נתתי לזקן לגדול פעם אחת, רק שקיצצתי אותו יחסית מוקדם בשביל בחורה (טוב טוב, שיזדיין הפוליטיקלי קורקט, זה היה בשביל סקס).

באחוות הגברים המזוקנים יש משפט שאומר ש-"גבר שמגלח את הזקן שלו בשביל אישה לא ראוי שיהיו לו אף אחד משני הדברים"

אבל לאחוות המזוקנים נחזור כבר בהמשך...

אז איך זה מרגיש כשיש זקן?

רע.

לפחות, ככה מרגיש הזקן שלי.

מהר מאוד הבנתי שהגנטיקה שלי לא כוללת את היכולת לגדל זקן מפואר.

שיער הפנים שלי די דליל ומתולתל, ככה שבתקופה של הגידול הראשוני נראיתי פשוט מחריד. כאילו מרחו לי דבק על הפנים ופיזרו עליהם בדילול שיערות ערווה.

גיליתי גם שכשהזקן שלי מתחיל להתארך, יש לשיערות נטייה להתקרזל בחזרה אחורה ולנסות להיכנס בחזרה לתוך העור.

ב-כ-ו-ח.

עד לרמה שבה זה היה פוצע לי את העור.

כן, זו הייתה תקופה מזעזעת... וכנראה שזאת הדרך הטבעית של הגוף להגיד לבנאדם "אל תגדל זקן!!!".

[אולי בשלב הזה הייתי באמת צריך לשבת עם הזקן שלי לשיחת "יחסינו לאן"...]

כשחברים שלי אמרו לי שאולי כדאי לוותר, הסברתי להם שזה לא הוגן לשפוט את הזקן כשהוא עדיין בייבי-זקן. "הוא עובר את השלב המרדני של גיל הנעורים", הסברתי להם מאוחר יותר, "אתם עוד תראו, הוא יתבגר ויהיה יפיפה!".

... טוב נו, אז לא לגמרי צדקתי. מה לעשות שכל ההורים חושבים שהבייביז שלהם יגדלו להיות הכי טובים שיש.

... וגם גיליתי שהזקן שלי נוטה לגוונים ג'ינג'יים. אבל בואו לא נדבר על זה.

כמו שאמרתי, יש לי זקן מתולתל. גם כשהוא הגיע לאורך מכובד ונהיה צפוץ וסמיך מספיק כדי להיחשב זקן אמיתי ולהסתיר את כל פיסות העור שמאחוריו, הוא עדיין לא באמת היה נפחי ודאג להישאר צמוד לפרצוף שלי.

זקן מתולתל זה זקן שלא נעים לגעת בו. זה זקן עם תחושה של סקוטש לכלים שנותן לוק של מתנחל בשטחים.

אני חייב להגיד שכיום, יש בי קנאה עזה לאנשים שיכולים לגדל זקן ארוך, יפה, נעים וחלק.

[המחשה - אפילו העובדה שהוא ג'ינג'י חסר נשמה לא מבטלת את כמה שאני מקנא ביכולת לגדל זקן שכזה]

דבר אחד שכן הייתי מרוצה ממנו היה השפם שגדל לי כחלק מהסט.

אני חייב להודות שכל החיי חששתי שאין בי את היכולת לגדל שפם ארוך, צועני ואלגנטי, כי אין לי את שיער הפנים המתאים.

לשמחתי, גיליתי שטעיתי.

זה לקח קצת זמן אבל בסופו של דבר הגעתי לשפם ארוך שאיתו שיחקתי בכל רגע נתון.

מוללתי אותו שוב ושוב ושוב, סובבתי אותו סביב האצבע שלי ומתחתי אותו עד הקצה, כאילו אני מינימום רוקח מזימה שתביא לקיצם של שלושת המוסקיטרים.

[יוג'ין הוץ', סולן להקת הפאנק הצועני "גוגול בורדלו", מדגמן את מה שלדעתי נחשב כשפם מפואר ומכשף]

בכלל, מאוד כיף לשחק עם השפם והזקן ולמולל אותם.

גם כיף להגיד את המילה "למולל" שוב ושוב.

הבעיה היחידה היא... טוב, העובדה שיש להם נטייה להשיר.

אני חושב שבכל חודש תלשתי ופיזרתי לפחות חצי משיערות הזקן שלי בבתים של חברים, בעבודה במשרד וב... אממ, במגשים של חדר האוכל.

לא תאמינו כמה פעמים סילקתי בחשאי שיער זקן מקערות אוכל של אנשים לידי.

להפתעתי הרבה, גיליתי שלהתמזמז עם זקן (או בעצם, יותר נכון להגיד "עם שפם") זו חוויה דוחה ומזעזעת.

התחושה, פשוט... רגע, כבר כתבתי פה איפשהו "סקוטש לכלים" איפשהו, לא? יופי. נסו להתמזמז עם אחד שכזה ותגידו לי איך זה היה.

והנה עוד עובדה משעשעת: התחושה היא הדדית. לא רק אתם סובלים מהתחושה הנוראית הזו, אלא גם הסקוטש (להפתעתו הרבה!!!).

אני כותב שהתגלית הזו היה להפתעתי, לא כי מעולם לא חשבתי שלהתמזמז עם זקן זו חוויה דוחה, אלא כי בחיי שממש לא צפיתי את העובדה שאני אזכה לחוות מצב שבו אני מתמזמז עם מישהי כשיש לי זקן.

להזכירכם, גידול הזקן התחיל מתוך הבנה שאין מצב שבעולם שמישהי תהיה מעוניינת בקשר רומנטי איתי.

בכל מקרה - טעיתי.

ושוב, עוד על כך בהמשך.

עוד סיבות שבגללן זקן הוא דבר דוחה, חוץ מהתחושה שלו?

לא בעיה:

כל דבר יומיומי שיתקרב לפה או לפרצוף שלכם במהלך היום ישאיר את אותותיו בזק.

בין אם זה ריח של בשר, הטעם של ממרח הנוטלה שמרחתם על הטוסט או שאריות מהדבר האחרון שניסיתם לקנח מהאף שלכם.

ברמה יום-יומית, היה אפשר למצוא בזקן שלי פירורים של דברים שאכלתי קודם. כשהייתי בפסטיבל במדבר, הוא היה מלא בגרגרי חול. אנשים מסטולים שבהו בזקן שלי טענו שהוא מנצנץ בצבעי שונים. ... טוב זה דווקא נשמע די מגניב.

אנשים היו פונים אלי כל יום ומעירים לי שיש לי "דברים"בזקן. בהתחלה עוד הייתי מתאמץ להוציא אותם, עד שבשלב מסוים כבר ויתרתי.

"אחי, יש לך משהו בזקן..."

*אין תגובה*

"אחי, אתה שומע? יש לך משהו בזקן."

"כן, אני לא מופתע."

"רוצה שאני אוציא לך את זה?"

"עזוב. תן לזקן שלי לאכול."

מה שכן, הנה יתרון אחד שמצאתי ליכולות הספיגה של הזקן:

מכירים את זה שאתם נרדמים באוטובוס ומריירים על עצמכם מתוך שינה?

ובכן, לא עוד! לא כשאתם מתפארים בזקן מפואר שכולא בתוכו את הריר שלכם *לפני* שהוא מספיק לטפטף למטה!!! D=

כן! אני באמת רושם את הסעיך המגעיל כפן חיובי לגידול זקן! מבינים כמה נורא זה?!?

למרות שיש גם צד חיובי אמיתי.

שמתי לב שעם הזקן, מאוד קל להתלבש באופן שנראה טוב. כלומר, ברירת המחדל שלי היא בכל מקרה לוק של הובו (הומלס נודד), ככה שלא באמת משנה איזה בגדים אני אזרוק על עצמי, זה לא ייראה מוזר *יותר*.

ובאופן מצחיק, דווקא שילובים מוזרים נראים טוב באופן משונה.

אז כן, אחרי שהזקן התארך כמו שצריך, נראה לי שדווקא די חיבבתי אותו...

[דברים שאי אפשר לראות בתמונה: אני נועל פה מגפי בוקרים גבוהים, וזה עדיין נראה סבבה לגמרי]

[וכמו שהוכח לנו באירוויזיון האחרון, גם טראנסג'נדרים נראים יותר טוב עם זקן! (שלא לדבר על קארה שחור ועפעפיים ארוכים, גררר...)]

לחוות את העולם דרך עיניים מזוקנות

עד כאן עם החוויה האישית.

אם יש משהו שגרם לי להרגיש בעובדה שאני מגדל זקן, זו לא הייתה התחושה האישית שלי בתוכו, אלא דווקא התגובות של הסובבים אותו.

קודם כל, אנחנו חיים בארץ שבא גידול זקן מקושר אוטומטית באופן סטריאוטיפי להפליא כאקט של התקרבות לדת וליהדות.

כל פעם מחדש הדהים אותי ההקשר הזה שאנשים עשו מהמראה שלי לאמונה הדתית שלי, במיוחד לאור העובדה שבארה"ב או באירופה אפשר לגדל זקן באופן חופשי כאקט אופנתי מבלי שאף אחד ישאל אותך "מה, אתה מתחזק?".

הנה דוגמה למספר משפטים שזכיתי לשמוע בעודי מסתובב בארץ שלנו עם זקן:

"סליחה, אתה הרב של היחידה?"

"תגיד, איפה אפשר לעשות פה מנחה באזור?"

"חבר, נפלה לך הכיפה!" (נאמר לי בשעה שעברתי דרך קבוצת גברים שבדיוק יצאה מבית הכנסת)

"אה, מותר לך לך ללחוץ ידיים?" (אמרה לי אישה כשהושטתי לה יד ללחיצה)

אבל הקטע הכי מוזר ודפוק הוא ששמתי לב שאנשים דתיים התחילו להתייחס אלי יותר נחמד!

אני נשבע...!

כשהסתובבתי בשכונה שלי זכיתי פתאום לחיוכים לבביים ושאלות לשלומי מהעוברים והשבים, מאנשים שעד אותם ימים היו מתעלמים ממני לחלוטין!

כלומר, אתם מבינים מה הקטע?

להיות דתי בישראל זה כמו להשתייך לאיזה מועדון אקסקלוסיבי, שבו האנשים נחמדים ומנומסים יותר איש לרעהו רק כי הם משתייכים לאותה "חבורה".

אתם לא חושבים שזה מעוות ברמות?

אותי זה די מגעיל. פשוט חבל שהם מונעים מעצמם יחס שכזה לכולם...

חבל שאנחנו מחפשים בסיס משותף לאחרים כתנאי לחום ולאהבה שלנו.

אוקי, אז עברנו את השלב שבו טועים לחשוב שאני דתי.

אחרי השלב הזה מגיע השלב שבו אני מחייך או צוחק, מצביע על הראש נטול הכיפה שלי ומעיר משהו בסגנון "לא דתי, סתם עתודאי חילוני מוזר!".

ואז החרא פוגע במאוורר.

החלק השנוא עלי.

שלב ה-"תזכיר לכך שבני אדם הם זונות".

אחרי שאנשים הבינו שאני לא מגדל זקן כחלק מטקס דתי כלשהו, כשכבר לא היה צורך בנימוס כפוי שנובע מ-"כבד את אמונתו של האחר", פתאום הם הרגישו בנוח להעליב אותי ולהטיח בי את דעתם האמיתית.

"אוי איכס, תתגלח! זקן זה מגעיל ומכוער!" אמרה לי פעם רב-סרן, אישה במעמד בכיר ממני בתרבות עבודה צבאית היררכית.

קפאתי במקום ולא הייתי בטוח אם אחרי שהיא הרגישה בנוח להגיד לי דבר שכזה, מותר גם לי להגיד לי שהיא שמנה באופן גרוטסקי ושכדאי לה ללכת לחדר כושר כי במצבה הנוכחי היא פשוט מגעילה ואף אחד לא יגע בה.

מה לעזאזל נראה לה?! שרק בגלל שאני לא מגדל זקן כחלק מקירבה לדת, זה נותן לה את הזכות לרדת עלי ולצחוק עלי??

והקטע הוא שזו לא רק היא. כל החברה הישראלית שלנו לא מקבלת בעין יפה את הרעיון של גידול זקן שלא כחלק מהדת, ומשום מה, כולם מרגישים בנוח לציין את דעתם על הנושא באופן הכי ישיר, פוגעני ומעליב שרק אפשר.

קיבלתי אינסוף הערות שהזקן שלי מגעיל ומכוער ושאני חייב להסתפר.

מפקד היחיד שלי, אדם שאמור להיות רגיש ואכפתי לפקודים שלו, צחק עלי מול הפנים שאני נראה כמו מתנחל או מחבל (מה לעשות עם האירוניה שהדימיון בין השניים הוא לא רק מילולי, אלא גם במראה).

אנשים לא הפסיקו לשאול אותי מתי אני מתגלח כבר.

ודווקא כל ההערות האלה חיזקו אותי עוד יותר ללכת נגד הזרם.

וכמובן שאני בעצמי נדרשתי לספק תירוצים.

"אם זה לא קשור לדת, למה אתה מגדל זקן?"

בהתחלה הייתי אומר את האמת. "כי בא לי לראות איך אני איראה עם זקן. זה מסקרן אותי, ונמאס לי להיראות כל הזמן אותו הדבר." הייתי עונה לאנשים.

אבל התשובה שלהם חזרה על עצמה בלי שינוי כל פעם מחדש: "זה מכוער. תתגלח.".

אף אחד לא שם זין על דעתי האישית, כל עוד דיעת הכלל הרווחת עומדת לצידם.

אז התחלתי להתחכם.

"אני לא מגדל את הזקן, הוא גדל מעצמו! זה לא כאילו אני דואג לדשן ולהשקות אותו כל יום...! בעצם אני פשוט לא עושה כלום" (למרות שבתכלס, הזקן שלי זכה לאכול לא מעט...)

אבל התחכמות אף פעם לא עוזרת.

בסופו של דבר, לקחתי אסטרטגיה שונה.

שיקרתי.

נזכרתי בסצינה מתוך סרט שראיתי, ואימצתי אותה לעצמי:

"למה אני מגדל זקן? אה, התערבתי עם חברים שלי שאני יכול לגדל זקן במשך שנה בלי לחתוך."

באופן משונה לגמרי, את התירוץ הזה אנשים דווקא היו מוכנים לקבל.

בחירה אישית? לא מקובל. תתגלח. אה רגע, התערבת עם חברים שלך על משהו? סבבה, בהצלחה.

פאקינג אנשים מטומטמים וחברה מפגרת.

[Knocked Up - Beard Jokes]

חוץ מהתירוץ להתערבות, תוכלו לראות פה גם לא מעט מסגנון הבדיחות והירידות שזכיתי על הזקן שלי מהחברים שלי בחודשים האחרונים...

האמת היא שאחרי התירוץ הזה גם החלטתי על הדדליין לזקן: שנה מהתאריך שבו התחלתי. לפחות.

רק אחרי זה, אני אהיה מוכן לגלח אותו.

מה לעשות שנשברתי (=

היה עוד קטע מטומטם שהיה חוזר על עצמו ושדווקא די הצחיק אותי.

אנשים מחוץ לצבא שאלו אותי כל הזמן איך זה שמרשים לי לגדל זקן בצבא.

"מה זאת אומרת? לא שמעתם על פטור זקן?" (ביטוי צבאי די מפגר בפני עצמו, כי הייתי מצפה ש-"פטור זקן" יהיה פטור מגידול זקן. אם כבר, זה פטור גילוח...)

"נו כן" היו עונים לי המפגרים, "אבל כשיש פטור זקן צריך להסתובב עם זקן מקוצץ!"

מ... מה?!

מה ההיגיון בזה??

פטור זקן הוא פטור שמאפשר לגדל זקן. הוא לא מגביל את האורך של הזקן. להיפך, אפילו. בפטור זקן דווקא נכתב שאסור לקצץ את הזקן, אחרת הפטור יבוטל. זה שבארץ הונחל מנהג לגדל זקן מקוצץ זה משהו אחר.

ומתוך כל התסכול והעצבים שחוויתי, מכל הסלידה וההערות של האנשים סביבי, דווקא משם צמח משהו מקסים ויפיפה:

אחוות הגברים המזוקנים.

בעולם שבו החברה מנדה אנשים מזוקנים ונגעלת מהם, צמחה חברותא חזקה ומחזקת של כל הגברים שמגדלים זקן.

גיליתי שקיימת קהילה שמעודדת ומדרבנת ומזכירה שלא משנה מה חושבים הרוב, לגדל זקן זה בסדר לגמרי.

יותר מבסדר - זה מגניב! זה שונה! זו חוויה קשה שרק הגברים הגבריים ביותר יכולים לעמוד בה...!

וכל מי שלא מוכן לקבל לחייו גבר מזוקן - לא שווה השרה של שיערת זקן בודדת אפילו!!!

כמו עם החברה הדתית שתיארתי מקודם, בכל מקום שהייתי מסתובב וקולט מזווית העין זקן עבות או שפם מוארך ומסולסל, הייתי יודע ששנינו שייכים לאותה אגודה סודית והייתי מחייך לעצמי כממתיק סוד.

[How To Shave Your Beard Like A Man - סרטון תמיכה למגדלי זקנים מאת החבר האגדי של צוות Epic Meal Time]

[לקח לנו רק חצי שעה להצליח להתנתק אחרי שהתמונה הזאת צולמה! (... תודו שלקח לכם זמן להבין מי משני אלו זה אני)]

ואם כבר באהבה הסקיננו, אז איך הגיבו האנשים שאהבו אותי לפני שגידלתי את הזקן - החברים הטובים שלי?

זה כבר היה קצת משונה...

לחברים הטובים שלי הייתה העדפה ברורה שאני אתגלח ואהיה יפה, בעיקר כי הם יודעים שבתור בחור בלי זקן אני נראה טוב.

"אתה בחור מקסים ואיכותי, פילו, חבל שאנשים יתרחקו ממך רק בגלל איך שאתה נראה!".

המשפט הזה, מבחינתי, גבל קצת בצביעות.

כלומר - אני אמור להתגלח ולהיות יפה רק בגלל שאני אדם יפה מבפנים וחבל שאנשים יפספסו את זה?

זה לא סותר? היופי הפנימי שלי לא אמור להתעלות על היופי החיצוני שלי...?

אחת מהחברות הטובות שלי בחבר'ה אפילו הצהירה בפני שהיא לא תרשה לי לחבק אותה עד שאני אתגלח.

כשעלה לשיחה נושא הרומנטיקה והזוגיות, דגלתי במשפט הקלאסי "זה היופי הפנימי שקובע!"

"נכון", הפצירו בי חברות, "זה באמת היופי הפנימי שקובע. היופי הפנימי שמסתתר בתוך הזקן שלך! אז תתגלח כבר...!!!"

כל בחורה בחיי, חוץ מאמא שלי ואחותי, אמרה לי שאני חייב להיפטר מהזקן. שאין שום סיכוי בעולם שבנות יוכלו להסתכל עלי כפוטנציאל לבן-זוג כל אני אני מזוקן.

למעשה, חברה רצתה לנסות לשדך לי את אחותה ואמרה לי שהיא אולי תהיה מעוניינת לצאת איתי לדייט, אבל רק אם אני אוריד קודם את הזקן.

עניתי לה שאם להוריד את הזקן זה תנאי מחייב בשבילה, אז היא יכולה ללכת להזדיין. עם מישהו אחר, כנראה.

כנראה שלמדתי משהו מהטעות שלי עם הזקן הקודם (;

למרות שכמו שבטח כבר הבנתן, גיליתי להפתעתי שיש גם בנות יוצאות דופן בהתייחסותן לנושא הזקן...

כאתר שמתחזק פרופיל באתר היכרויות, התחלתי לשים לב לדברים שבנות כתבו בפרופילים שלהם ושאפשר כנראה לשים אליהם לב רק אם יש לך זקן.

פה ושם, היו בנות שהעידו על עצמן כחובבות זקנים.

"אני ממש חושבת שזקנים זה ממש סקסי" כתבה אחת, "כלומר, זה לא אומר שאני לא אצא עם גברים שמתגלחים, אבל תכירו..."

במקרה אחר, הבחורה שאיתה הייתי עתיד להתמזמז הציעה לי לגדל זקן על "הסנטר הגברי הזה" שלי. צחקתי והסברתי לה שהתמונה באתר לא מעודכנת ושאני מגדל זקן כבר כמה חודשים.

היא די התלהבה.

אני חושב שזה אפילו מה שדירבן איתה לרצות לשכב איתי, כמה שזה נראה לי מעוות.

אז מה למדנו מכל הסיפור?

אבל היי, לא חסרות בנות קינקיות (תודה לאל!)

אגב, יום אחרי שהחלטתי לקצץ את הזקן, חבר יצר איתי קשר ואמר לי שמעוניינים לצלם אותי לקטלוג פרחים שבו הגימיק הוא שגברים שמים פרחים בזקן שלהם.

אחלה תזמון יש לי, הא?

סעמק P\=

[כדי לדמיין אותי מגולח, פשוט צריך לערוך החוצה את הפרחים]

זהו.

מספיק לדבר על זקנים (=

לפני שבוע קרה לי משהו מאוד מזעזע, שאם אני אתאר אותו במשפט אחד קצר וענייני הוא יצמרר אתכם ויעלה בכם חלחלה עד עמקי נשמותיכם הלא קיימות.

אבל אני לא אתאר את הדבר הזה, בגלל שבאמת שזה היה נוראי ואישי.

אני רק מוכן להגיד שמבחינת רמת הזוועה שלו, הוא נמצא לא רחוק ממשפטים כמו "השבוע מצאתי את עצמי גוזר חתיכה של עור חי בעל תחושה עצבית מלאה משק האשכים שלי אחרי שהיא נתלשה באופן חלקי בתאונת גילוח".

... יאפ. שמחים עכשיו שאני לא כותב מה קרה לי? ^^

לאור המצב בארץ, נתנו לי בצבא תפקיד מיוחד לשעת חירום שבו אני באמת עושה משהו חשוב.

בגדול אסור לי לפרט מה אני עושה מטעמי ביטחון מידע, אבל מותר לי להגיד שכרגע אני אחראי על תחום הטעייה מודיעינית.

(נו מה, באמת חשבתי שהחלטתי לקצץ את הזקן שלי? (; )

טוב זה היה פוסט ארוך וכיפי ^^

אוהב,

פילו לא-שחור-הזקן