בעיקר לאחר המשבר הכלכלי העולמי ב 2008 , התחלתי לכתוב , כאן ובמקומות נוספים , על כשלי הקפיטליזם כפי שנחשפו במערומיהם בעולם וגם בארץ. הזכרתי את הפערים הגדלים והולכים בין העשירונים השונים בארץ, את תחושת הבטן כי במובנים רבים, ובעיקר בנורמות של שוק העבודה הישראלי, עברנו את מורינו ורבינו האמריקאים - והפכנו להיות קיצוניים ורעים מהם - וכל זאת נכתב מהעמדה של היותי קפיטליסט, אך בתחושה קשה כי הרחקנו לכת יותר מדי , כמשק וחברה, עם הקפיטליזם החזירי הזה, מבלי להסתכל לאחור או לצדדים, ובלי שהתרסקנו ( עדיין ) כשווקים אחרים.

כל זאת לצד ביצועיו הכלכליים המרשימים באמת של המשק הישראלי בכל מובן - כאן יתוארו המחירים וההשלכות שלא תמיד גלויים לעין.

בין מוספי החג הכלכליים שקראתי היו ב"THEMARKE" וב"כלכליסט" צרור מאמרים שהמחיש לי , מחקרית ועניינית, עד כמה "רחוק" הגענו בדרכנו הכלכלית במהלך שני העשורים האחרונים.

"THEMARKER"

 למה אנחנו כל כך לחוצים ? מחד, יותר מכוניות , יותר מזגנים , יותר מחשבים , יותר ארוחות במסעדות , יותר טיסות, יותר בגדים , יותר מותגים ויותר טיולים , ואנו לכאורה עובדים פחות - מאידך , התחושה היא שהרבה יותר קשה, וגם שלא נשאר למשפחה - הכיצד ?

ההסברים מגוונים - כבר אין הפרדה טוטאלית בין יום העבודה לחיים הפרטיים בבית - העבודה נשארת איתך תמיד, במחשב הנייד, בסמארטפון גם בחופשות וחו"ל , ונתפסת כדרך הטבעית כיום לעבוד - אולי בגלל גישה זו , התבססה נורמה זו אצלנו ( ואין כמוני כדי להעיד עד כמה היא נכונה ) והגעה למצב של שוק עבודה ישראלי אכזרי מאד, ללא רחמים , סולידריות או חמלה, המתייחס לעובד/ת שלא הצליח להחזיק במשרה כאילו זו אשמתו , ועקב כך גם אצבע קלה יותר על ההדק בנוגע לפיטורי

וכמה נתונים סטטיסטיים עלינו - אנו במקום השמיני ב OECD מבחינת מס' שעות עבודה לעובד/ת ( גבוה משמעותית מרוב מדינות אירופה , מהאמריקאים והיפאנים ) , בין האחרונים במספר ימי החופש לעובד/ת בעולם ( מחצית מצרפת ורוסיה לדוגמה, וזהה לסין ) , המדינה הדכאונית ביותר מחברות ה OECD ( 39% מהישראלים דיווחו על כאב, דאגה , לחץ, עצבות ודיכאון - לצד מספר נמוך ביותר של חוויות חיוביות ) וכן המדינה שזכתה לתואר "המדינה האי שוויונית הענייה ביותר" מחברות ה OECD

מתואות כאן השלכות של המצב - על חיי המשפחה , על רגשות האשם כלפי הילדים ועוד הרבה נקודות שלא אציין כאן - באם תוכלו לשים ידיכם
 על גליון "THEMARKER פסח" אני סבור שמעניין יהיה לכם לעיין בו.

"כלכליסט"

האמת המטלטלת שעולה ממאמרו של ד"ר דניאל גוטליב , סמנכ"ל המחקר של המוסד לביטוח הלאומי היא שתחושתנו לגבי העלמות מעמד הביניים בישראל הינה מוצדקת עד אימה - לפי מחקרו, מעמד הביניים נעלם מארצנו בשנת 2008 , וטתרו מעמד גבוה ומעמד נמוך , שקלטו אליהם את שרידיו של המעמד שאינו קיים עוד.

לא אכנס לפרטי המחקר, שלגביו המלצת הקריאה שלי היא כאל המוסף הקודם , אלא מהשמעויות הכבדות העולות ממנו - לגבי התקווה לצאת ממצב כלכלי / חברתי נתון, על תחושת האושר המזוייפת , על תרבות "האח הגדול" המייחסת לפיטורין כאחד ה SMS השגרתיים , על הקיטוב הגדל בארץ בין "מדינת תל אביב" לפריפריה ועל חיי השגרה על פני סיר הלחץ - התחושה היא שמהפכה היא מחוייבת המציאות, על אף השלטון הדמוקרטי והמבנה החברתי השונה כל כך שמכנותינו שהתעוררו לאחרונה - אין לדעת מתי תתחיל, אך עוצמתה לא ניתנת למדידה.

גם כאן מתוארות השלכות חברתיות של המצב - באם תוכלו לשים ידיכם על גליון "כלכליסט פסח" אני סבור שמעניין יהיה לכם לעיין גם בו.

אאחל לששת קוראיי מחשבה בהירה ופתוחה - וחג שמח...

אסיים באימרת השבוע הקשורה אף היא לפאן המיוחד של ארצנו האהובה , בכל מקרה: