עדיין כאן...

בחודש האחרון הפכו הלילות לימים , ולא בגלל מילואים - או ליתר דיוק, עדיין לא...

לצד התכונה הרבה מסביבנו בתחומים החברתי, הגיאופוליטי והכלכלי, עבר עליי אחד החודשים העמוסים ביותר בשנים האחרונות - ומכיוון שלא ויתרתי על אף דבר , כדרכי בקודש , התארכו הימים עמוק עמוק אל תוך הלילות , תוך שילוב של עבודה ובילויים גם יחד...

כעת, גם ימי שישי עמוסים מאד בסאפ"ש ( סידורים אישיים פה שם למי שלא מכיר...) אך בחרתי להבליח לכאן למס' דקות על מנת להזכיר שלמרות הסער מסביבנו , והמחשבות המטרידות בהקשר של עתידנו כאוהל ( לוילה כבר לא נגיע... ) בג'ונגל המתעבה מסביבנו, יש לנו ארץ שיכולה להיות גם ארץ נהדרת - וסמממנים לכך ראינו רבות במהותה של המחאה החברתית ובכוחנו כאנשים, צרכנים ואזרחים במדינה הקלוקלת הזו.

אאחל לכל ששת קוראיי שבת שלום - ושל שקט - על פי שסתום הבטחון של סיר הלחץ...

אסיים באימרת השבוע:

"אומץ לב הוא אצילות תחת לחץ" ( ארנסט המיגווי )