אחד הקורסים המעניינים שלמדתי במסגרת לימודי התואר הראשון שלי בכלכלה באוניברסיטה העברית, היה דווקא קורס בשם "בעיית המים בישראל" בחוג לגיאוגרפיה...
הייתה לי האפשרות לקחת 6 נקודות זכות מחוגים אחרים בפקולטה למדעי החברה , ואמרתי לעצמי שבטח מטיילים בחוג הזה בארץ - דבר שעם שתי עבודות הסטודנט ( שבדיעבד , מזכירות בהיקפן היום את שעות עבודת הרופאים מתמחים בבתי החולים...) והחברה מחוץ לעיר , לא יכולתי כמעט לעשות...
הקורס הזה , שלא במפתיע , היה מרתק ומעניין מאד , גם בחומר הנלמד , וגם בהפרכה של מיתוסים רבים הנוגעים להיקפי צריכת מים , הדלדלות מקורות המים החשובים ( לא הכנרת כמובן ) , מגמות איגום שטפונות וכיו"ב. אזכור תמיד את הטיול למאגר זיקים , שנראה ב 1990 יבש כמצה דאשתקד , ולשאלתי מתי נראו בו מים לאחרונה בשטפון , נעניתי במבוכה כי לא נראו כאלו בעשור האחרון - אבל לא נורא, אולי ב 21 שנים שחלפו הגיע אליו שטפון אחד במקום מבול ( קסאמים...) - העיקר הכוונה...
מכיוון שכמות המשקעים הממוצעת קטנה בהתמדה , מקורות המים מתדלדלים והאוכלוסיה גדלה - גם חסכון במים , לצד רמת חיים עולה , מביאה צורך בלתי מתפשר בהכשרת מקורות מים חדשים - ומדובר חד משמעית בהתפלת מים, שישראל היתה אז, ועדיין היום, אחת השחקניות המובילות בתחום בעולם כולו.
מאחר ובכל ביקור באירופה הקלאסית , אני מתפעל מכמויות המים האדירות , אני נזכר מהר ובעוגמת נפש כי אצלנו מתץפשטת מגמת המדבור , גם בהקשר המים , וכל פעם שטיפות הגשם מכתימות את בגדיי ומשקפיי ( מעצבן !!! ) אני מתמלא שמחה אנו דוחים את הקץ עוד במעט...
היום בחצות, שעה לאחר התחלת סיור של סיירת הורים , אחגוג את יום הולדתי ה...( לדעתי מתעדכן בישרא ...) בין טיפות במקרה הטוב, וגשם זלעפות במקרה הרע - אני מקווה שלא נראה בכלל בני נוער בחוץ , וכי כי המה ישארו בביתם או בבתי חבריהם - אותי בכל אופן ישמח מאד השילוב המשולב של מים למדינה , נתינה לחברה ושילוב זה ביום הולדתי...

אסיים באימרת השבוע:
"היהודי אינו לומד מן ההיגיון אלא מן הקטסטרופה. הוא אינו פותח מטריה למראה שמים מעוננים, אלא נרטב תחילה ואז לוקה בדלקת ריאות" ( מקס נורדאו )