חוק לשון הרע , אשר עבר את הקריאה הראשונה בכנסת לפני 3 ימים, ומהותו מתן פיצוי גדול לנפגע ללא הוכחת נזק, טורד את מנוחתי מאד מאז עבר , למרות שהדרך לאישורו הסופי עדיין ארוכה.
ככלל , הצעת חוק זאת נראית לי כחלק ממהלך שלטוני מכוון , יחד עם הצעות חוק נוספות המנסות לשנות מציאות משפטית וחברתית במדינה ( מינוי שופטים , חוק הטלוויזיה החינוכית, שימועים וכיו"ב ) , בצורה דמוקרטית לכאורה - אך כאשר המציאות הפוליטית שלנו היא שהקואליציה היא חזקה מאד פוליטית , בעוד האופוזיציה כמעט איננה מתפקדת - מדובר לטעמי במהלך אשר מהווה איום על הדמוקרטיה.
הנושא של הצעת חוק לשון הרע משליכה על כולנו בישרא - הכותבים בטבעת הוותיקה שלנו הינם אנשים רהוטים, איכפתיים וכותבים לא מעט על פרצופה של המדינה מבעד לפריזמה האישית שלהם, מימן או משמאל, ומשקפים את דעתם כפי שרואים אותה נכוחה - האם נסכן דרך ביטוי זו ודומותיה ?
אם נחשוב על מדיות תקשורת נוספות - ההשלכות הן ברורות עד אימה , בעיקר לדעות המובעות בתקשורת, שתהיה צריכה להיות יותר זהירה בחקיקה שכזו.
אינני סבור גם כי כל דבר הוא שפיט , בניגוד לדעתו של נשיא בית המשפט העליון לשעבר, השופט בדימוס אהרן ברק - ואושיות הדמוקרטיה היא אחת מהן - כמובן שעד גבול מסויים, אך לצורך כך, יש גם היום חקיקה בנושא, הנותנת פתרון מספק.
תרומתי הצנועה לנושא , מעבר להעלאתו כאו כפוסט היתה בקשה להעלותו כנושא החם בישרא ( אחד המקומות שייפגע קשות באיכותו לאחר מעבר חקיקה שכזו , ובנוסף , פתחתי ב FACEBOOK פינה יומית בה אני מעלה שירים הקשורים לנושא פרצופה של המדינה .
מציע לכל שבעת קוראיי - לומר את דעתם , כתמיד, בצורה חדה, נקייה וברורה - ולא לשתוק.

אסיים באימרת היום:
"אמונתנו היא סנוור מן האמת: האור על הפרצוף המעוות הנרתע - רק הוא אמיתי" ( פרנץ קפקא )