היום, יום ג', 3.10.2006 , הינו יום האבטלה הראשון שלי.

דהיינו, הגרף משתנה היום, באופן זמני ביותר, בעוד סיפור אנושי אחד ומיוחד...
השעה שבה אני כותב את הפוסט היא אותה השעה בה אני כותב תמיד, ובכלל, אשתדל להמשיך את החיים כפי שהתנהלו עד היום בצורה דומה ככל האפשר.
ששת קוראיי ימשיכו לקבל עדכונים שוטפים על ההתפתחויות השונות, ועל הדרך החדשה מדי יום.
אני חושב, במיוחד הבוקר, כי אין כמו השיר הבא, ליום שכזה...
הדרכים הידועות
שער הברזל נסגר מאחורי
יצאתי לעולם הקר משוחרר על תנאי
כותב את השירים ושר הדרך לפני
מלון עם חדר להשכיר רחובות חשמל
פוסע לבדי בעיר חדש במעגל
עליתי לבמה לשיר מחפש קהל
אין חשש - פותח דף חדש
היא באה עם הסכנה באיפור של שד
שלושה ימים ללא שינה ועוד לא חושד
בפנים הלהקה ניגנה עם מטען כבד
אין חשש - פותח דף חדש
הדרכים הידועות בן באתי
שרשים עמוקים בזמן
הדרכים הידועות בן באתי
נראות לי אחרת מכאן
נפגשנו אחוזי כישוף באור המתחלף
היא באה לביקור חטוף הלכה עם הכאב
עומד על הבמה חשוף מוכן להישרף
אין חשש - פותח דף חדש
הדרכים הידועות בן באתי
שרשים עמוקים בזמן
הדרכים הידועות בן באתי
נראות לי אחרת מכאן
אסיים באימרה היומית:
"בחיים לא תמיד הקלפים הטובים הם העיקר. לעיתים חשוב יותר לדעת לשחק היטב בקלפים גרועים" ( ראלף וולדו אמרסון )