לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה


ביום בהיר אחד עזבתי תפקיד בכיר בחברה פיננסית ידועה וגם נפרדתי מכלבי האהוב לאחר 12 שנה - ההתמודדות עם משבר גיל הארבעים התחילה ברגע זה - וכך גם הבלוג...


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    דצמבר 2017    >>
אבגדהוש
     12
3456789
10111213141516
17181920212223
24252627282930
31      

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

קטעים בקטגוריה: . לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .

"חומות של תקווה" - אתגר היציאה לפנסיה


לא - עדיין אינני יוצא לפנסיה , אם כי 10 קוראיי הנאמנים יודעים את תוכניתי הידועה לפרישה מתוכננת בגיל 60 - בה אני מתכנן להמשיך בפעילות עצמאית ממוקדת בתחומי ייעוץ פיננסי בשביל הכייף ובצורה מיוחדת שלא קיינמת היום כמעט , אך תהיה נפוצה במועד הפרישה המתוכנן הזה להערכתי , וכל זאת כאשר אני , בתהליך ארוך טווח אותו אני מנהל מגיל 35 , אמור להיות מסודר היטב מבחינת הפנסיה , ולא אמור להיעזר בהכנסות מעבודה.


 


עדיין , בכל הרגולציה והתחרות המטורפת העוברת על ענף הפיננסים , 9 שנים לפני הרגע המאושר והמתוכנן , מדובר בתקופה ארוכה ומאתגרת שרב בה הנסתר על הגלוי , ומעבר לתכנון שלי - הכל יכול להשתנות בטווח זמן של שנה / שנתיים , כך שאתגר של 9 שנים , שהיה פשוט בשנות ה 70 או ה 80 , הוא מורכב מאד וקשה לניהול וחיזוי.


 


לכל אותם אנשים , הנוטים לדחות את הטיפול בנושא המורכב הזה , לרבות אחריותה ( הפוחתת והולכת ) של המדינה לתהליך ומשמעויותיו האדירות , אני מצרף מאמר קצר של יוסי היימן , מנכ"ל ג'ויינט ישראל , המאיר את הנושא.


 


 


האתגר: היום שאחרי 
היציאה לפנסיה - יוסי היימן - מנכ"ל גויינט ישראל


על ההמדינה לקחת אחריות להכין את העובדים לשנים שלאחר פרישתם ויציאתם לגמלאות






תוחלת החיים הממוצעת בישראל עלתה ב–40 השנה האחרונות בכעשר שנים, וב–2015 הגיעה ל–82.5 שנה. יתרה מכך, עבור מי שהגיעו לגיל פרישה מעבודה, וכבר עברו את טווח החיים שמהלידה ועד לגיל 65, תוחלת החיים הממוצעת היא כבר 87 שנה. לנתונים האלה יש השלכות מרחיקות לכת על הפרט, המשפחה, הקהילה והמדינה. זו גם הסיבה לכך שהממשלה קבעה לקראת סוף 2013 שהזדקנות האוכלוסייה היא אחד מששת האתגרים הלאומיים החברתיים והכלכליים של ישראל בשנים הבאות.




פרישה מהעבודה היא צומת מרכזי בחייו של אדם, לא פחותה בחשיבותה מאירועים מכוננים בחיינו כמו השחרור מהצבא או סיום השירות הלאומי. ברגע אחד, נושאים חשובים ומרכזיים כמו התפתחות אישית ומקצועית, השתתפות פעילה בעולם התעסוקה, והפרנסה המלווה אותה — לצד המעמד החברתי והמקצועי ותחושת השייכות והחשיבות העצמית — נסדקים ומתערערים. לאלה יש להוסיף שינויים וזעזועים במשפחה, כמו עזיבת הילדים את הבית, דינמיקה חדשה ביחסים עם בן או בת הזוג, ציפייה של הילדים לעזרה בגידול הנכדים, שינויים במצב הבריאותי, שמקורם בתהליכי הזדקנות ותופעות אחרות.




בעבר, נותרו לאדם שנות חיים מעטות יחסית לאחר הפרישה, ולכן ייתכן שהמדינה לא נדרשה להתערב. אולם כיום, כאשר תוחלת החיים הממוצעת לאחר גיל הפרישה היא יותר מ–20 שנה, נוצרו צורך והצדקה מלאה לכך שהמדינה תיקח אחריות להכין את העובדים לשנים שלאחר פרישתם ויציאתם לגמלאות. בדיוק כפי שהמדינה מכינה ילדים ונוער לחיים הבוגרים, על ידי השקעה מסיבית ומוצדקת בחינוך חובה ובחינוך בלתי פורמלי, וכפי שהיא מכינה חיילים ומפקדים לקראת שחרורם מהצבא — כך עליה להתייחס לציבור העובדים המתקרב לגיל הפרישה.




בעשורים האחרונים העבירה המדינה את האחריות לחיסכון הפנסיוני אל הפרט. אם בעבר היתה ערבות של המדינה לכספי הפנסיה והיתה ודאות לגבי גובה הקצבה, כיום החיסכון הפנסיוני חשוף ברובו לתנודתיות בשוק ההון וחישוב הפנסיה מושפע מהשינויים הדמוגרפיים. לפיכך, רבים מהפורשים כיום חייבים לעבוד על מנת להגדיל את ההכנסה, אך הם לא תמיד מודעים לאפשרויות התעסוקה ולחשיבותה. הדבר נכון ברמת הצדק החברתי וגם בראייה ובחשיבה מקרו־כלכלית. מי שאינם מנהלים את שנות חייהם הרבות לאחר פרישתם בצורה מתוכננת ומושכלת — עתידים להיות ברבות הימים נטל על כתפי המדינה.


 


 






 


 


 


 


מאחל לכל 10 קוראיי סוף שבוע מהנה , וחשיבה יצירתית ( גם ) בהקשר זה...



אסיים באימרת השבוע:


 


 


"רצון שלא בא על סיפוקו דומה לקשת דרוכה, מתוחה, מכוונת ותמיד ערה" ( ליידי לואיז כהן )



 

נכתב על ידי , 17/8/2016 07:28   בקטגוריות COACHING, בריאות, יצירתיות, משבר פיננסי, משפחה, נוסטלגיה, פרוייקטים, פרצופה של המדינה, אופטימי, אקטואליה, עבודה  
10 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של The Shawshank Redemption ב-26/8/2016 17:58
 



חומות של תקווה" - יום הולדת 10 לבלוג ולאחוות הטבעת "אתגר גיל הארבעים"


כך , לפני 10 שנים בדיוק , התחיל הכל...

 

http://israblog.co.il/blogread.asp?blog=274841&blogcode=4460422

 

מאז , בכ 500 פוסטים ( ואימרות ) שונות , מתנהל לו הבלוג שמסביבו כ 10 קוראים נאמנים , מציג את חיי וחיי המשפחה והעבודה לפחות פעם בחודש ( מבלי לפספס אפילו חודש אחד של כתיבה מאז יולי 2006 )  , ומתייחס גם לחיים כאן ובכלל...

 

קשה לי לחשוב על חיי ב 10 השנים האחרונות ללא העיסוק בבלוג , שלמרות רמת האינטנסיביות הגדולה של חיי , וגם עם מדיות חברתיות נוספות בהן אני פעיל , אני מקפיד להיות חלק אינטגרלי ממנו , למרות הפלטפורמה הטכנולוגית העתיקה (ועדיין - מהנה ונוחה יחסית לשימוש ) - היתרונות בה , והקשר לאנשים ברמה הוירטואלית והאישית כאחד , מהנה מאד , משמח , ונותן המון אנרגיה חיובית ל 10 השנים הבאות ( ל פ ח ו ת ... )

 

מספר תובנות לגבי חיי , חיי משפחתי והחיים בישראל ובעולם - אז והיום :

 

 

  1. משפחה - כרב חובל אגדיר אותה בשתי מילים - "העוגן שלי" . החיים המורכבים והמואצים כאן , כפי שיפורט בהמשך , מחייבים את קיומה לתמיכה / בלימה / ספיגה / הענקה וכל מונח פסיבי ואקטיבי גם יחד בשמירה על איכות החיים ושפיות זמנית...
  2. חומות של תקווה - אריאל - אתגר גיל ה 50 החל לפני פחות משנה , ונראה כי דומה מאד לאתגר גיל הארבעים שהוצג לפני עשור , רק אינטנסיבי הרבה יותר הדורש כוחות חדשים ואנרגיות חיוביות רבות המוכרחים להיות מושגים בעבודה רבה , לצד העבודה בשוק העבודה הנהיית מורכבת הרבה יותר.
  3. הקיפודה - אביבה - מתחילה עוד מספר חודשים , אף היא , את אתגר גיל המישים , ואף אצלה רואים את המגמות שציינתי לגביי - ולגבי שנינו אציין כי הימים בהם אדם בן 50 היה מגיע לרגיעה ויציבות כלשהיא בתקופה זו בחייו נראית כיום רחוקה ומרוחקת כאחד , לצד נאיביות רבה .
  4. התרנגול הצעיר - איתי - קשה להאמין כי עומד להשתחרר משירות סדיר עוד כחצי שנה ולהתחיל חיים בוגרים כאזרח במדינה , ועוד יותר קשה לקבל את התהליכים בישראל בהם הקשיים בהם אנו נתקלים , כמבוגרים , בארץ הזו , נראים שמואצים בצורה כזו שקשה לתאר את עוצמתם בעתיד הקרוב והרחוק כאחד לגבי דור ה Y שהוא חלק ממנו.
  5. הגוזל - ארד - הפוסט הראשון פורסם ביום הולדתו ה 3 , וכעת חוגג בר מצווה ( בתמונה - הנחת תפילין בכותל המערבי ) שעשה דרך ארוכה מאד מאז ועד היום , בו עולה לחטיבת הביניים , אם כי הקשיים שתיארתי לגבי התרנגול הצעיר נכונים , ועוד יותר מורכבים , לגביו.
  6. אושו - הכלב פיץ'( "אפרסק" )  ז"ל , שעם מותו המצער נפתח הבלוג לפני 10 שנים כאמור , אהוב עד היום , אף שבמקומו נכנס לפני כ 3 שנים הכלב אושו , הממשיך את מסורת השמות המתחילים באות א' בבית ח.ש.ת , וממלא את הבית באור , שמחה , אהבה , ונזקים...
  7. ישראל - נושא המאפשר בעצמו כתיבה של מספר פוסטים במספר תחומים בעתיד , שעוד יגיעו , אבל אציג ואזכיר כי לפני 10 שנים , טבעתי את המושג "עבדות מודרנית" , 6 שנים לפני המחאה החברתית שהתפרצה ב 2011 , וכפי שאנו מבינים היום , רק החמירה והעמיקה , כמעט בכל עיסוק בשוק העבודה , ומכאן הקרנה על כל מבנה החברה הישראלית באשר הוא , לרבות לכידות ונאמנות , כאשר את הצפי לשינוי קשה היום הרבה יותר לנבא , ביחס לעבר , וגם הספקנות לגבי היכולת לביצוע שינוי כזה , אם לא למענינו , לבטח למען ילדינו והדור הבא כפי שהוצג בחשש כאן.
  8. הסביבה הגלובאלית - השתנתה אף היא , אף היא לא לטובה , בעשור זה , ואף היא סיפקה חומר רב לכתיבה בעבר , ובניגוד לקביעתם של הפרופ' פרנסיס פוקויאמה מאוניברסיטת הרווארד מ 1989 בדבר "קץ ההסטוריה ?" , וקביעתו של נשיא ארה"ב היוצא , ברק אובמה בדבר "מעולם לא היה העולם שלו כל כך" מ 2016 , אנו רואים עולם החוזר למקורות של סכסוכים אלימים , אתניים / דתיים / הסטוריים וכיו"ב - מה שמזכיר לי את קביעתי , שהוזכרה גם בבלוג זה , בעת חזרתי מחו"ל ב 11.9.2001 , ובעת שחזיתי בדרכי הביתה בנפילת מגדלי התאומים , "החלה מלחמת העולם השלישית" , לה יהיו מאפיינים אחרים ואלימים לא פחות מהעבר למרות מרכיב "הומניות" נוכחי לכאורה , הרי וברור היום הרבה יותר כי מדובר במלחמת דת חדשה , במאפיינים שונים ממלחמות דת של העבר , אך מכוונת להחזרת העולם כולו לחשיכה שלפני חשכת ימי הביניים - ברור כי אין מדובר ברוב , ואפילו לא במיעוט מקרב האוכלווסיה המוסלמית בעולם , אך כפי שראינו בעבר , בהקשרים שונים , הרוב הדומם הוא החולה החלשה , בקרב המוסלמים מחד , ומקרב האזרחים הנאורים במדינות המותקפות מאידך.
  9. טכונולוגיה - הולכת ומתקדמת בצעדי ענק בצורה שבאמת מקשה לנבא כיצד יראה העתיד ב 2050 , אבל לצד ההתקדמות המדהימה הזו , לרבות בטכנולוגיות אנרגיה חליפית , מיחשוב , תקשורת , מדע , רפואה , פיסיקה וכימיה וכיו"ב , המשפרים את חיינו , אנו מתנתקים יותר ויותר מהתנהגות אנושית בסיסית של תקשורת אנושית , ומי שרוצה להבין זאת , שיביט על ילדיו - אני חייב לבקש מכם לשמור , מעבר לטכנולוגיה , על שיחה , הידברות וסגנון בטעם של פעם ( פעם = אמצע שנות ה 90 - לפני מהפיכת הטלפון הסלולארי ) שהיא הבסיס לקשר ולאנרגיות חיוביות גם בזמנים לא פשוטים.
  10. חזון ל 10 שנים הקרובות - עד ליום הולדת 20 לבלוג "חומות של תקווה" ואחוות הטבעת "אתגר גיל הארבעים/חמישים" - לצערי , ועם כל הרצון הטוב של אנשים רבים וטובים , המשך התגברות של כל המגמות שהוצגו כאן , בארץ ובעולם , כך שאותה "עבדות מודרנית" תתגבר , חוסר השקט בעולם יתפשט גם למקומות שלווים יותר ( יחסית ) כיום , הטכנולוגיה תתקדם במקביל בצעדי ענק , רק שנתהה יותר - למה יש לשפר חיים של אנשים שלא יודעים לחיות ולהתקשר עם סביבתם ?
מאחל לכל 10 קוראיי שבת אור...





אסיים באימרת השבוע - 

"קל לחיות בעולם, אם תנהג כמצוותו, קל לחיות בבדידות על פי מצוות לבך, אך גדול הוא האדם הנשמע למצוות לבו בתוך ההמון" ( ראלף וולדו אמרסון )

 

 

נכתב על ידי , 22/7/2016 07:27   בקטגוריות COACHING, בריאות, ברכות, יצירתיות, משבר פיננסי, משפחה, נהיגה, נוסטלגיה, פרצופה של המדינה, פרוייקטים, תחביבים, אהבה ויחסים, אופטימי, אינטרנט, ביקורת, אקטואליה, עבודה  
18 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של אוגניה ב-9/8/2016 10:26
 



"חומות של תקווה" - מבוך


ימים מעניינים ולא פשוטים עוברים עליי לאחרונה.

 

נתחיל במקום העבודה , בו חיי העובדים , בכל דרג , הופכים להיות יותר ויותר מורכבים וקשים החל עקב ניהול בעייתי ברמת החברה , והמשך ברגולציה שוחקת ודורסנית ותנאי שוק כלכליים לא פשוטים , ששילובם גם יחד מפריעים לי מאד לשחזר את תחושות ההנאה והסיפוק הגדולים הנראים על דפי בלוג זה כבר שנים , ופוגעות באנרגיה החיובית שלי ואף מאיימות לחסלן כליל.

 

אמשיך בתרנגול הגדול , שעבר כעת בסיס בצבא , 9 חודשים מהשחרור החיוחל ( שימו לב כיצד עובר הזמן... ) ואינו מרוצה בעליל , וברצותו או לא - מקרין הדבר גם עלינו.

 

אמשיך באפרוח המתבגר , העומד חודשיים לפני מועד בר המצווה שלו , עם מטלות רבות בהקשר זה ובהקשר פעילות עניפה בביה"ס , חוגים , מטלות נוספות ותנועת הצופים , שכולם יוצרים עומס רב מאד - עליו , וגם עלינו.

 

אסיים בקיפודה , שעומדת בעין הסערה בעבודתה ובחייה כרגיל - ומתמודדת בגבורה עם 3 בני המשפחה האחרים שנמצאים ברמות עומס ולחצים גבוהות הרבה יותר.

 

לסיכומו של עניין , אודה , כאיש ים ותיק , כי נקלענו , זמנית לפחות לעין "הסערה המושלמת" ואני מקווה שנצא ממנה , כולנו כאחד , חזקים , מחזקים ומחוזקים...

 

מאחל לכל 10 קוראיי סוף שבוע שקט , מלא שמחה - ועם הרבה רוגע...

 



 

 

 

 

אסיים באימרת השבוע:

   

"כל אדם צריך לבחור את דרך החשיבה שלו אם אינו רוצה ללכת לאיבוד במבוך האפשרויות . מצד שני , אף אחד לא בטוח שלקח את הדרך הנכונה - אני פחות מכולם" ( אלברט אינשטיין )

נכתב על ידי , 27/5/2016 06:48   בקטגוריות COACHING, בריאות, ים, משבר פיננסי, משפחה, פרצופה של המדינה, תחביבים, אהבה ויחסים, אקטואליה, בית ספר, עבודה, שחרור קיטור  
15 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של רק על עצמי ב-24/6/2016 17:48
 




דפים:  
Avatarכינוי: 

בן: 59

תמונה




50,350
הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , עבודה , 40 פלוס
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לThe Shawshank Redemption אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על The Shawshank Redemption ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)