הגעתי הבוקר במיוחד כדי לאחל לכל אחד ואחת מששת קוראיי ברכת שנה טובה.

אין לי כל ספק שהשנה המתקרבת אלינו תהא שנה שונה מהשנים הקודמות - יתאחדו בה תהליכים כלכליים , פוליטיים, גיאו פוליטיים ובטחוניים לא פשוטים כל אחד לכשעצמו - ולבטח צירוף סינרגטי של כולם יחד.

מאידך, כבר ציינתי, בפראפרזה על המשפט הידוע, שאני ממשיך לאהוב את הארץ, בעיקר כאשר המדינה קצת יותר נסבלת...

מי ייתן , ותהא שנה זו שנה טובה ושלווה לכולנו...

אסיים באימרה לשנה החדשה:

"אתה יכול לחלום ולעצב את המקום היפה ביותר בעולם, אך נדרשים אנשים כדי להפוך את החלום למציאות" ( וולט דיסני )

עדיין כאן...

בחודש האחרון הפכו הלילות לימים , ולא בגלל מילואים - או ליתר דיוק, עדיין לא...

לצד התכונה הרבה מסביבנו בתחומים החברתי, הגיאופוליטי והכלכלי, עבר עליי אחד החודשים העמוסים ביותר בשנים האחרונות - ומכיוון שלא ויתרתי על אף דבר , כדרכי בקודש , התארכו הימים עמוק עמוק אל תוך הלילות , תוך שילוב של עבודה ובילויים גם יחד...

כעת, גם ימי שישי עמוסים מאד בסאפ"ש ( סידורים אישיים פה שם למי שלא מכיר...) אך בחרתי להבליח לכאן למס' דקות על מנת להזכיר שלמרות הסער מסביבנו , והמחשבות המטרידות בהקשר של עתידנו כאוהל ( לוילה כבר לא נגיע... ) בג'ונגל המתעבה מסביבנו, יש לנו ארץ שיכולה להיות גם ארץ נהדרת - וסמממנים לכך ראינו רבות במהותה של המחאה החברתית ובכוחנו כאנשים, צרכנים ואזרחים במדינה הקלוקלת הזו.

אאחל לכל ששת קוראיי שבת שלום - ושל שקט - על פי שסתום הבטחון של סיר הלחץ...

אסיים באימרת השבוע:

"אומץ לב הוא אצילות תחת לחץ" ( ארנסט המיגווי )