אתמול במהלך סידורי הישיבה חטפתי התמוטטות עצבים והבהלתי את בעלי. הוא
שלח אותי למיטה ושם סיפר לי שאמא שלו כל הזמן שואלת אותו אם אני מתרגשת
ואם אני נהנית. אני בכזו אפיסת כוחות שזה כבר לא מעצבן אותי אפילו.
שאלתי אותו ממה אני אמורה להנות, הוא לא ידע לענות לי. הלכנו לישון.
יצאו
לנו 14 שולחנות. זה אומר שאנחנו צריכים ללכת לקנות עוד כלים למרכזי
השולחנות, כי יש לנו רק 12. נבדוק אם במקרה הגיעו גם עוד ברווזונים (למרכזי השולחנות, כמובן).
מחר נוסעים לסידורים שיקחו לנו את כל הבוקר.
אם עוד מישהו יגיד לי "לא נורא שאת עוד לא מתרגשת, זה יבוא לך" אני ארה לו בראש.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
