היי סבא..
אני מקווה שטוב לך שם למעלה, כי מגיע לך.. אתה הייתה האדם הכי חכם ובעל הכבוד הכי גדול שהכרתי.
תמיד עשית הכל בעצמך, תמיד לא רצית להיות נטל על אחרים, תמיד היה לך כבוד.
גם אחרי שככבר כל הבנים שלך התחתנו, הקימו משפחות והחליטו להשאיר אותך בצד המשכת להיות כמו שתמיד הייתה.
לא ביקשת כלום מאף אחד ותמיד רצית לעשות הכל לבד.
אפילו כשזיוה נפטרה, הבנאדם היחידי שטיפל בך באמת ועזר לך, המשכת לחיות ולהיות חזק.
חוץ מאמא כולם עזבו אותך.. וראיתי אותך בברית של אורי.. כמה שהייתה מאושר שזכית לרגע הזה..
וגם ראיתי את העצב הזה והכאב כשהסתכלת על הבנים שלך, ראיתי את הדמעות בעיניים שלך..
החלטת לשבת איתנו, עם אמא ואבא סיוון ולירן.. ולא איתם, לא עם הבנים שלך.
גם אחרי שהרגשנו שכבר וויתרת המשכת לעשות הכל לבד ולא ביקשת עזרה.
קשה לי שאתה לא פה איתנו יותר, קשה לי לראות את אמא במצב הזה..
אבל אני יודע, שעכשיו יותר טוב לך.. אתה כבר לא סובל כמו פעם.. אתה נח..
סבא אני אוהב אותך.