The Life of MezzoMom

מחר טיפול מס. 2

שוב חזרנו היום לבית החולים להיפגש עם הרופא ולקחת בדיקות דם כדי שיסתכלו עליה מחר.

הקשיים הבירוקרטים נערמים כתל עפר על כביש מהיר. לא מאפשרים להתקדם.

קופת חולים כללית מאוד לא אוהבת שהחברים שלה יטופלו בתל-השומר. מסתבר שהיא לא היחידה, ויש גרועות ממנה, כך אומרות האחיות. אבל זה לא מנחם. בנוסף למאבק במחלה צריך להיאבק במערכת. אני צריכה להיאבק במערכת בשמה, כי היא מותשת מדי מכדי להיות שותפה במאבק. כמות הטלפונים על חודו של קוד ושינוי טרמינולוגיה שרק לפקידים היא חשובה לא תיאמן. ועדיין זה לא נפתר סופית.

הנטייה שלי לשבור את הכלים ולעזוב עומדת למבחן.

אני מגייסת את מיטב האיפוק והכרת התודה שבאמתחתי כדי לנהל שיחות טלפון עם הפקידים. לא רוצה ליצור אנטגוניזם. רוצה ליצור שותפות בדרך להשגת המטרה. גם אני הייתי פקידה פעם ויודעת את כוחם של קודים במחשב או חסרונם. ועדיין זה מטריף את הדעת.

אחר כך נסענו לקנות מיטה חדשה. כזו שמתכווננת לכל נימי הגוף, ואולי תביא נחמה לו.

וזהו. מתכוננים לצלילה. נתראה אחרי הגל הבא.