רודף צדק

 

אני רוצה להתמקד הפעם באלימות כפי שהיא מתבטאת ע"י אוהדי הספורט.

לפני שבועות אחדים חזינו בתופעה מכוערת של קריאות ושריקות בוז בזמן דקת דומייה, שמענו קריאות בוז בזמן נגינת ההמנון הלאומי, וחמור מכל ראינו מאבטח נפגע מחזיז שנזרק למגרש!

בנוסף לכך יש נהמות מכוערות כלפי שחקנים שחורים, ערבים.

משום מה, מנסים להלחם בתופעה בדרכים שדווקא מגבירים אותה!

ההתאחדות לכדורגל למשל, העמידה לדין את קבוצת בית"ר ירושלים, בטענה שהיא אחראית לקריאות הגנאי של אוהדיה, ודרשה עונש קולקטיבי שיפגע בצורה קשה בעיקר בכל אותם אוהדים שקטים שלא עשו כל רע, אותם אוהדים איכפתיים שנוסעים עם קבוצתם לכל מגרש בארץ, מעודדים את הכלכלה ומשפרים את מצבם הכלכלי של כל הקבוצות האחרות.

אז לא מספיק שמאשימים אותם בעוונות של "חבריהם", גם דורשים להענישם בחומרה!

איך זה מעודד את האלימות דווקא?

נסו לדמיין עצמכם נמצאים ביציע כשפתאום אדיוט מחליט לצעוק ולהעליב. ברור לכם שאתם תהיו אלה שתענשו בשל צעקות אלה והכסף שרכשתם את המנוי או הכרטיס למשחק הבא, הלך לעזאזל כי התוצאה של הההתנהגות הבוטה של זה שלידכם תהיה רדיוס ללא קהל, שימנע ממכם לחזות במשחקים הבאים. מה תעשו? או שברגע שהאידיוט יתחיל לצעוק תכניסו לו רסיה אדירה בין העיניים (או במילים אחרות תשתמשו באלימות), לפני שהשופט ישמע את הקריאות, וירשום אותן בדו"ח, או שתסבלו בשקט.

הרי המשטרה שדורשת לשלוח כוח עצום למגרש, לא עושה כלום (אולי אם תכניסו לו את הרסיה, הם יעצרו אתכם...)

והנה עוד אפשרות: מה ימנע מאוהדים של קבוצה אחרת, שאולי נאבקת על האליפות, ללבוש צעיף בצבעים מתאימים, לבוא למגרש, לעשות בלגן, ובתמורה לייצר מצב שבו הקבוצה היריבה שלך מקבלת עונש ומעבר להפסד הכספי, היא גם מאבדת את הביתיות ונפגעת מכך מקצועית.

כמה קל לתת בדרך זו כוח עצום דווקא לחוליגנים, שבקלות יחסית זוכים הן לתשומת לב והן ליכולת להשפיע על מה שקורה במגרש.

העובדה שנתפסו אנשים שחילקו חזיזים וצעיפים כדי להתחזות לאוהדי הקבוצה היריבה, רק מוכיחים את הקלות הבלתי נסבלת שבה אפשר לשנות תוצאות באלימות.

גם ההתייחסות של התאחדות הכדורגל, לכל הנושא היתה, לדעתי, לקוייה ביותר, בעיקר בפרשה של אוהדי בית"ר שצעקו בוז בדקת הדומייה, בכך שהמציאו תקנה חדשה שהופכת ארוע מגעיל לארוע שמחלק אנשים הסולדים מהארוע לכאלה שצריכים להגן עליו כדי לא לפגוע במרבית האוהדים שלא עשו שום דבר רע!

איך מצפים מהקבוצה להתגונן בפני ארועים כאלה? כשבמקום לחנך על החשיבות של לכבד את הארוע של דקת הדומייה, צריכים לחפש תרוצים שמקלים מחומרת הארועים, ואיך צריכים לקבל זאת האוהדים האחרים שהדגש בוויכוח הוא על זכות הדיבור (שזה דבר נכון כשלעצמו), ולא על הסבלנות שמאפשרת להביע את הדעה בזמן ובמקום אחר.

 

אז מה אני מציע?

יש לדעתי, דרכים לצמצם את האלימות, (אם כי לא לבטלה). הדרך הראשונה היא החינוך לסבלנות. שחקני הקבוצות יכולים בהיותם משמשים דוגמה, להשתתף, וליזום ארועים שבהם יעזבו את הפוליטיקה בצד, ויציינו אנשים וארועים חשובים(כמו רבין למשל) ובכך יתנו להם יותר לגיטימציה. אני למשל הייתי קורא לבית"ר במשחק שאחרי ההתנהגות המחפירה בשם "בית"ר רבין ירושלים" ולו לשבוע אחד כדי להבהיר שבלי קשר להסכמה או אי הסכמה אם דרכו של רבין, יש לכבד את זכרו ולהוקיע את האלימות שגדעה את חייו.

בנוסף לכך הייתי מחייב את כל אוהדי הספורט להירשם ולקבל תעודה מיוחדת שתכלול תמונה שרק איתה אפשר לרכוש כרטיס למשחק, כדי שבמקרה הצורך יהיה יותר קל לאתר את המתפרעים ולהענישם במקום להעניש את כל הקבוצה. הייתי מסמן את מקומות הישיבה ומבקש מהאוהדים לשבת במקומם, ולמרות שאי אפשר להבטיח זאת, זה יכול לגרום למתפרעים לחשוב פעמיים. 

מהמשטרה הייתי מצפה לדאוג לסדר לצלם ולזהות את המתפרעים ולהעמידם לדין. כמו כן לצמצם ככל האפשר את הנוכחות במגרשים כי לדעתי זה לפעמים רק מלבה את האלימות.

שימוש במצלמת וידאו, במקום לקפוץ באלימות על אוהדים, ירגיע אותם הרבה יותר, מחשש שהם יצולמו מתפרעים וייענשו על כך.

מההתאחדות הייתי מצפה לחפש פתרונות חינוכיים במקום להעניש את כולם ולנצל את הכוח כי בדרך שהם עושים זאת זוהי גם אלימות.