פרצוף כלבלב זה אינטיליגנטי

והיא הכי מקסימה מכולן. ומתלהבת מהסלט שקצוץ דק ומהגזרה ומבגדים שלעולם לא הייתי עוטה על עצמי.

והיא שלי, אפילו שאני חולקת אותה עם עוד שניים. אבל אני הראשונה שלה.

והחיבוק שלה הוא אמיתי, והדאגה.

ופתאום גם אני דואגת. וטפו טפו טפו. וחרדות וקיום וחתונה ושתכיר את החתן ותבוא להופעה הראשונה והשניה והחמישים ותכין לי גפילטע בחגים.

והמלפפונים החמוצים ולא זורקים אוכל וניסיונות להבין מה זה טכנולוגיה ואיך לוחצים עליה.

באתי היום בשבילה, אבל אולי גם קצת בשבילי?