פרצוף כלבלב זה אינטיליגנטי

איזה כיף, כל כך נהנתי, מתקנים מטופשים, רכבות הרים ורכבת שדים אחת לא מפחידה בעליל, קצת דשא מפלסטיק והמון אווירה ממש טובה והיום יוצא מושלם.

תל אביב פשוט מרוממת את הנפש.

מלצרית שאוהבת לכנות את האורחים במסעדה בכינויים חמודים שמעלים חיוך וצחקוק קל בכל פעם שהיא מגישה משהו לשולחן.

שיהיה לכולם סיום מעולה לחופש כמו שהסיום שלי היה. הנה הגיע לו יום שישי שסוגר לי את השבוע העסוק ביותר שלי החופש.

אפילו הצלחתי לסדר את שעות השינה שלי השבוע, לא נרדמים יותר בחמש לפנות בוקר, אלא ב12 או אפילו לפני.

חננה שכמותי, עולה לי"ב ומתחילה לארגן עניינים, היום כבר נקנו המחקים הראשונים, הספר היחיד שנחוץ (מתמטיקה) וכמה עפרונות ועטים הכרחיים.

אתמול בלילה הרגשתי את מד הלחץ עולה כשנזכרתי בכל מיני עניינים לא פתורים שהשארתי בביה"ס. כמו נכשל בספורט ועוד אחד במתמטיקה.

מעניין אם בסוף השנה הבאה תהיה לי תעודת בגרות. שכנעתי את עצמי שלא אכפת לי, אבל בתכלס, לכל אחד אכפת, ואני גרמתי לכל זה אך ורק כי לא היה לי כוח ללמוד.

חברה טובה מאוד שלי אמרה לי "ספיר, מה זה, פעם את היית יושבת על התחת כל היום ולומדת וזה היה כל כך חשוב לך, רצית ציונים גבוהים".

הרהרתי בזה קצת ואמרתי לה שזה נכון, ואני פשוט לא יודעת מה קרה לי, מכיתה י' כל הסטנדרטים שלי התהפכו והפכתי לסוררת בית ספרית למופת.

נו שיהיה, העיקר שהיסטוריה וספרות הם מקצועות שלעולם לא אצטרך עוד לקנות להם מחברת.

אני הולכת עכשיו לסדר את החדר שלי (איכס), הוא נראה כמו דיר חזירים, וזה עוד נחמד להגיע לעומת מה שהוא באמת.

לא ייאמן איך כל פעם מחדש אני מגיעה לשיאים חדשים בנוגע לבלאגן ולגועל.

הסיבה שאני אשכרה עושה את זה היום, ביום היחיד שאין לי שום תוכניות (חוץ מעבודה אולי), היא שאבא הודיע לי הבוקר כשנסענו לעשות קניות קטנות וראשוניות לביה"ס, שהוא עומד להחליף לי את המחשב ולשים לי אחד חדש ודנדש בחדר, האין זה נפלא? כמעט 6 שנים שאני מחכה לפלא הזה שיקרה. למרות שקשה לי להיפרד מהישן, הוא צובר בחובו כל כך הרבה זיכרונות, אבל אני מוכנה ומזומנה, להתראות מחשביק, שלום לך מחשב חדש שיגיע בקרוב ויקבל את מירב היחס והאהבה הנחוצים למחשב חדש.

אני הייתי ספיר, ואתם הייתם אתם,

להת'.