עכשיו היא כבר נחמדה אליי, ופשוט לי להיות נחמדה בחזרה.
ותכלס מה יוצא לי מלהתעצבן עלייה כל הזמן? היחידה שנדפקת מזה זו אני.
וגם שמתי לב שהיא השתנתה בזמן האחרון.. קודם כל העזרה שלה בבית, שאני יודעת כמה שזה לא מובן מאליו בשבילה. וזה שהיא יותר אדיבה, לאדעת איך להסביר את זה. וגם כי בתכלס, אני יודעת שהיא מעריכה אותי. אולי לא בדברים שהכי הייתי רוצה ואולי היא לא הכי מראה את זה, אבל היא אשכרה באה ואמרה לי את זה ואני יודעת שזה לא הכי קל בעולם.
אז נושמים עמוק ומתחילים מחדש :)
מחר אני אדבר איתה.
בכלל, בזמן האחרון נפל עליי איזה משהו, אני אוטומטית דנה לכף זכות במקום לחשוב מה דפוק.
לא יודעת מאיפה זה בא לי אבל זה נחמד, אני מרגישה היפית חובקת כל אומשהו כזה.
אני ממש רואה את זה עם יעל, וגם קצת עם מתן ועם נעם. ובכלל כזה..
זה נותן הרגשה טובה :)
אני מקווה שזה לא ייעלם באותה פתאומיות חסרת פשר שבה זה הגיע