באיזשהו מקום היה לי נוח הכאסח הזה, אני לא יכולה להגיד שלא.
להתעצבן עלייה כל הזמן, למצוא משהו שלילי בכל דבר שעשתה.
אבל יותר כיף לי עכשיו, כשאפשר סוף-סוף לומר שהשלמנו.
גם בדברים קטנים- 'איך הייתה הסיירת?' בפייסבוק,
או זה שהיא יושבת לידי בהסעה אחרי חודשים שלמים (מתחילת השנה, בעצם) שזה לא קרה.
וגם בדברים הקצת יותר גדולים- האווירה, פשוט, שנהייתה פי אלף יותר נוחה ונעימה וכיפית.
וגם יהיה לי איך ללמוד למבגרויות D:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
טהנהנ