מחפש מברג פנוי להברגה

ביום שבת האחרון התגלגלתי לבית כנסת ברשל"צ. לבן דוד היחיד יש בר מצווה וזו סיבה לכתת את רגלי עד רשל"צ הרחוקה בשביל מנה גדושה של משפוחה וקורטוב דת.

אחרי איחור קל אך אופנתי הגעתי. אני תכננתי להיות פסיבי. אני אשב, אקרא קצת, אחלום קצת יותר וסה"כ כולם יהיו מרוצים. אבל לא כולם חשבו ככה. הרבי, הסבא של חתן הבר מצווה, ועוד כמה אנשים שאין לי מושג מי הם, הציעו לי לעלות לתורה. סירבתי בנימוס, כמו שסירבתי גם בעבר. אבל מבחינתם הצעה בעל כבוד שכזאת זה לא משהו שמוותרים אליו. אז הם נדנדו, הם הציקו, שעמם לי והם הפריעו לי לחלום וידה ידה ידה אני נמצא על הבמה בבית הכנסת ועולה לתורה.

איך היה? וואלה, פעם שנייה יותר קל. את הברכות פתיחה וסיום אתה כבר זוכר בעל פה והם כתובות בגדול מולך ומעבר לזה כל מה שהייתי צריך לעשות זה להחזיק את הצד הימני של ספר התורה. הא, וזה גם כלל איזשהיא נשיקה בהתחלה ובסוף. איך בגיל 13 התאמנתי חודשים ופה אני מסיים תוך 4 דקות?!

ירדתי, נתתי צפחה לבן דוד שעלה אחרי, וראיתי סבתות מרוצות. מפתיע כמה קל לרצות סבתות לפעמים; טלית, כיפה, שלושה ברכות לצד החזן ויש להן על מה לדבר שבוע במשחק הבריג'. טוב נו, כנראה שסה"כ היה רעיון טוב. הרבי הזה יודע מה הוא עושה.

חזרתי לי לחלום בזמן שהבן דוד שלי מזייף ומרעיד את חלונות בית הכנסת. התחלתי להריץ בראש את אירועי הבוקר. איך התעוררתי בחיפה בזרועות סימפ בשש בבוקר. איך לא הסכמנו להפרד ולא ויתרנו על המסורת של סקס ביום שבת בבוקר. ואז זה פגע בי, עשיתי קוויקי כמה שעות לפני שאני עולה לתורה. כמה ביזרי: חפוז בבר המצווה! הרי אותה יד שהרגע אחזה את הגליל הימני של ספר התורה, היא עדיין בעלת ארומה שאי אפשר לטעות בה, יש לה ריח של סקס! השילוב המוזר בין גומי של קונדום, ברטולין וזרע.

זה גרר שלל מחשבות נוגות על אורח חיים פרוץ, נהיגה לבית הכנסת, רק כדי לנקות את העוונות בבית הכנסת. אבל בעצם עלייה לתורה לא מנקה את העוונות, אלא היא הגבול שאחריו אתה אחראי למעשך מבחינה דתית. אבל עברתי את זה פעמיים. האם עכשיו אני אחראי כפליים לסטייק ברוטב שמנת? האם אני איענש פעמיים?

המחשבות הופסקו ע"י הקולות של סוכריות וטופי שפוגעות מסביבי וקלטתי שאני צריך לתפוס מחסה...