אחותי ובעלה טסו לחו"ל לשבועיים וחצי. הולנד וגיחה לגרמניה ליתר דיוק. היא ביקשה ונתתי לה (כמובן) את המצלמה הדיגיטאלית ואת התיק 70 ליטר שלי (ענקי). כשהיא בא לבית שלנו לקחת את הדברים עלה לי רעיון. מיד שאלתי אותי האם היא צריכה שמישהו יעשה house-sitting ? האם את רוצה שאני "אשמור" לכם על הבית? אין צורך בשומר אבל אתה מוזמן להתנחל אצלנו.
אז פתאום יש לי דירה ענקית, אך מרוהטת בקמיצות במרכז רמת גן. זו הדירה של ההורים של הגיס, אחותי והגיס גרים בדירה הזאת רק עד שהבית שלהם יסיים להיבנות. לכן זה בית ממש גדול לזוג צעיר והם לא טורחים לקנות רהיטים כי הם עוברים בחודשים הקרובים. אז יהיו לי מרחבים גדולים להחליק על הקורקינט או לקפוץ על הטרמפולינה שלהם!
הם כבר טסו. אני השגתי את המפתחות לפני כמה שעות. אני יכול כבר מחר, אחרי הצבא לנסוע לרמת גן במקום הביתה. אבל עכשיו שאני יכול, מה אני עושה עם דירה?!
אולי הדירה יותר קרובה לצבא מאשר הבית, אבל לא משמעותית.
סקס פרוע ואורגיות המוניות – לא. למה? כי מה שמנע ממני את זה עד עכשיו זה חוסר הפרטנרית לא חוסר המקום.
מסיבות פרועות? נראה לי שזה לא אני. גם אם כן, אז אני אעשה בסוכות כשהבית והחצר הענקית שלנו יהיו פנויים וההורים בחו"ל. רוצים לבוא?
טלוויזיה/מחשב? יש בדיוק כמו בבית.
שקט מההורים? אני מסתדר עם ההורים. יש לי אגף קטן משלי בבית. חוץ מארוחת ערב משותפת, ההורים זה מישהו שאתה פוגש בדרך לשירותים.
לחזור מאוחר/לפגוש חברים? את הכול אני יכול גם בבית. אני כבר לא בין 13.
לעומת זה חסרונות.
בבית אני יכול לקחת את המכונית של אחד ההורים. המכונית של אחותי עם ביטוח רק להם. אני צריך להתקשר לביטוח מחר ולברר כמה יעלה לבטח גם אותי. לפי זה להחליט האם זה שווה לי לשלם את זה.
כל החברים באזור שלי.
רמת גן, עם כל הכבוד, היא לא תל אביב. היא לא מרכז הבילויים!
לחיות לבד זה קצת משעמם.
אין כמו הבית.
אחרי הצבא מחר אני אסע לדירה. אשיג אוכל, אביא בגדים וכאלה ואישן שם. אחרי זה אני אעשה יום פה, יום שם, יום איך שבא. תגידו, לגור שבועיים ברמת גן זה מספיק בשביל למחוק את המשימה "לגור בעיר גדולה" ? זה לא תל אביב, אבל יחסית לישוב שלי זה עיר גדולה. האוטובוס הכי קרוב לבית הוא במרחק שני קילומטר!
בברכת, מה שיבוא, יבוא ומי שרוצה לבוא, שיבוא! באמת, אני מארח טוב...
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
