יש לי עוד קו חוצה על המשימות שלי (בצד שמאל)! מה הפעם? שכבתי עם שני בנות ביחד, עשיתי את כל שביל חוצה ישראל ברגל או שהלכתי מכות עם ערס רנדומאלי ברחוב? לא, לא ולא! אני הסתפרתי! פרוע שכמוני.
סוף כל סוף עזרתי אומץ, הלכתי למספרה הצבאית, הספר סוף סוף היה שם ולא בשק"ם. הבחור שואל אותי "האם להוריד קצת בצדדים, אדוני?" . לא במילים האלו אלא יותר בסגנון של: "גבר, מה אתה רוצה אני אסדר לך? להוריד בצד (~משיכה באף~)?" . ואני הגבתי "איזה קצת בצד, תוריד הכל!" . עשיתי גלח.
אז איך אני נראה עכשיו? דימינו כדור שישבו עליו הרבה עד שהוא נהפך לביצה. אז אני בעצם ביצה. תוסיפו לי פה, אף, עיניים ירוקות ומשקפיים. תקיפו את הכול במילימטר של שיער שנשאר וזיפים של כמה ימים, והנה - קיבלתם אותי!
אז כן, כולם צחקו עלי. עכשיו לפינת חוסר הPC (פוליטקלי קורקט, לא המחשב), קראו לי:
- נאצי
- היטלר-יונגר
- קיאנו/נאו בzion (בגלל משקפי שמש המטריקס שלי)
- US Marine
- חולה סרטן
- ניצול שואה
- רוצח שכיר (אבא)
- אמא שאלה עם התערבתי עם מישהו
- הצעירים והמודה שלהם (סבא/סבתא)
- מטורף
- אידיוט
- מוזר
- "אה, כן, זה יפה." ומסתובבים לצחוק
- אבל, גם כמה בנות אמרו שזה מתאים לי ונראה טוב!
אבל לי לא איכפת. זה שונה. שינוי זה טוב. נמאס לי ממקודם. חוץ מזה, זה הרגשה ממש נעימה להעביר את היד על הזיפים של השיער על הראש. אנשים פשוט לא רגילים לראות אותי ככה. זה פשוט הומור בין חברים ואני לא נעלב. אני נראה קשוח (בלי המשקפיים).
אז עכשיו אני נזהר יותר מהרגיל בשמש כדי לא לחטוף כוויה בראש הלבנבן שלי! כשהייתי בים אפילו שמתי קרם הגנה על הקודקוד (עם השיער).
כרגיל בבלוגי - אין תמונה!
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
