דברים שגיליתי או נזכרתי בהם ב25 ימים שאני מאז שחזרתי ארצה
* ג'ינג'י אמר לבורג: רוב הידע שלי על פוליטיקה מתבסס היום על ארץ נהדרת. וואי, הרגע חשבתי על משהו מצחיק, איך הייתי מגיב עם היית מגלה שפרץ הוא שר הביטחון דרך ארץ נהדרת...
בורג: מה?! פרץ הוא פאקינג שר הביטחון?!
* יש בארץ כל כך הרבה פקקים. במיוחד בשעת העומס. חידה מתמטית: אם אבא בורג יוצא מתחנת הרכבת במכונית ובורג יוצא באותו הזמן באופנים. מי יעשה את 5 הקילומטרים יותר מהר?
רבע שעה של נסיעה באופנים בכבישים צדדים והתפתליות בין מכוניות בפקק הביאו אותי הבייתה. כמעט חצי שעה של פקקים בשביל אבא בורג להשיג אותי.
* תל אביב תמיד הייתה העיר הגדולה. העיר המגניבה. כזאת שתמיד הרגשתי כמו ילד קטן מהכפר שמגיע ורואה דברים מוזרים ואנשים מיוחדים. אפילו כשעבדתי בה. אחרי הטיול תל אביב פתאום נראית כמו עיר קטנה ושקטה. אבל מה זה מגניבה, לוקחת בכיף את כולן, אפילו סידני (המהוללת בלי סיבה).
מעזראלי, לדיזנגוף סנטר, קינג גורג (אלמונית ופלונית), אלנבי, רחוב הירקון, בוגרשוב, אבן גבירול, כיכר רבין, תל ברוך. התגעגעתי.
שלא לדבר על רוטשילד, בן ציון, פארק דובנוב, שוק הכרמל, נחלת בנימין, כרם התימנים, יפו (!), אבו חסן, פלאפל הקוסם (כריש) ועוד המון מקומות שהיו חברים קרובים ושעדין לא הספקתי להגיד להם שלום.
* בית הבובות, זה סתם הייפ. במזרח כולם דיברו על הלהקה החדשה בארץ משהו טוב ומגניב כזה, שאיך קוראים לה, משהו כמו תיאטרון הבובות, או משהו. אפילו קבלתי כמתנת יום הולדת/חזרה לארץ את הדיסק שלהם מחבר. חמודים. לא יותר. 7 בסולם הבורג וגם זה בגלל שנחשפתי להרבה יותר מידי היפ הופ ציוני בערוץ 24 בזמן האחרון.
* ראיתי את הסרט פרסילה מלכת המדבר, חוץ מפרץ נוסטלגי לאוטבק האוסטרלי, נעלמה לי האכזבה שלא ראינו את הCastle ליד קובר פידי (הר שנראה כמו טירה באמצע המדבר). שהיינו ליד שמענו שהמקום צולם בסרט פריסליה (וגם בסרט, מקס הלוחם בדרכים 3, אל תשאלו אפילו) אז רצינו לראות מה כל ההתרגשות הייתה. אבל לא יצא.
ממש לא נורא, מצדה, או כל הר שולחן אחר בנגב לוקח את זה בגדול. וואו, התגעגעתי למדבר.
חופש זה דבר מבלבל. אני בן 23. גבר. עשיתי בגרות מלאה. שירות צבאי מלא. קצת ניסיון בעבודות שונות. לא נראה רע. יודע אנגלית מצוין. מבין במחשבים. אני לא מתכנן להעלם ולהתחיל ללמוד בקרוב. אינטליגנטי. לומד מהר. בעל בטחון עצמי. רהוט. שמח. סקרן. בעל דרכון אירופי. שמח לעבודה שכוללת נסיעות. שמח אפילו לעזוב את הבית.
אני העובד המושלם!
אין לי מחויבות. אין לי רכוש. אין לי חובות. יש לי טיפה כסף שמור בצד.
אני מרגיש כאילו יש לי עכשיו איזה שנה וחצי חופשית. כשכל העולם מונח מתחת לרגלי, רק לבחור את העבודה והמקום בארץ או בעולם שאני רוצה ואני יכול להשיג את זה.
רוצה לטוס לאירופה לאסוף כסף? קדימה. עבודה חוקית בקהילה היהודית או משהו כזה. אם תמהר אולי אפילו תספיק להיות בגרמניה במונדיאל.
רוצה לעבוד בטבע באמצע המדבר. קדימה. רק מרחק טלפון אחד, תיק על הגב וכרטיס אוטובוס.
כבר התקבלת לעבודה מסודרת באילת. המעסיק מחכה לך, אם רק תגיד להם כן, הם מעלים אותך על מטוס ושולחים אותך לעבוד שם שנה.
או אולי דווקא להישאר בבית לכמה זמן. לעבוד קרוב.
אבא או האחות, או הגיסים יוכלו לסדר לך עבודה מסודרת בהיי-טק. משהו מסריח כזה ששוב להיתקע בעבודה משרדית עם אנשים מבוגרים ולמות משעמום, אם רק תרצה.
כבר עברת את השלב הראשון בשני עבודות נפרדות ומעניינות. יש לך ראיונות שניים בסוף החודש.
חנות צילום ישמחו לקראתך. אני מבין בצילום יותר מרוב המוכרים בחנויות.
בחנויות למטייל מחפשים כל הזמן מוכרים ומרצים, מתחננים לאנשים שחזרו מהטיול, שעשו צבא ושמוכנים לעבוד במשמרות.
כל הבתי קפה והפאבים מחפשים מלצרים ובארמנים לקראת הקיץ. הם ישמחו למישהו שהוא לא תיכוניסט או סטודנט שיעלם עוד חודשיים.
אם יש לך אפילו עוד טיפה כסף. אתה יכול אפילו גם לפתוח חנות לפונפונים במרכז תל אביב אם זה מה שתרצה.
רק תחליט.