מחפש מברג פנוי להברגה

יש לי חדר משלי
ובחדר יש אור
זה כרגע לא אני
או אני בשחור.

שכרתי לי חדר במעונות. ניגשתי, שאלתי, מסתבר שנשאר חדר לבד אחד. אז לקחתי.

ומאתמול, אני השוכרים הגאים של הכוך החביב הזה.

השכנים נאים בעיני, וזה איזה 200 מטר מבנייני הלימוד.
אלו תמונות הלפני. בדיוק אחרי הצביעה שעשו. עם המזרן הקרוע. בנתיים כבר הוחלף המזרן והשגתי כסא. הארון שמצולם פה עם צו ההריסה כבר הוחלף. סידרתי, עשיתי ספונג'ה, נקיתי, הפעלתי את המקרר, אווררתי וביום ראשון נתחיל להביא דברים משלי לשם.

ובתקווה שעוד שבוע/שבועיים אני אפרסם תמונת אחרי. או שלא. נראה.

(וכזה כאילו כזה) נחמד שם, בניין של קומה אחת, מסדרון אחד ארוך בעצם, יש לי נוף למדשאה ירוקה, גדולה וריקה. אחלה שכנים כבר אמרתי? אולי השביתה הזאת תסתיים מתישהו ואז אני אלמד יותר מיום כן, יום לא, ויהיה לי בעצם סיבה להשאר לישון.

למען האמת, אני לא באמת גר כל כך רחוק שזה קריטי. בקטנוע זה לוקח 45-50 דקות מדלת לדלת. ברכבת שעה וקצת מדלת לדלת. באוטו זה יכול לקחת שעה וחצי בפקקים. ובאוטובוסים שעות. אבל יותר כיף לקום בחמישה לשמונה וללכת לשיעור מאשר בשש ומשהו כדי להספיק להתעורר כהלכה לפני שאני רוכב.


אז בקיצור זה שילוב של עצלנות, רצון לגור עם חברים ולא עם ההורים, עוד עצלנות בלחפש דירה, כי כולם רוצים שותפה, ובזה שהעבודה היחפה שלי עוברת ב18 לחודש לאזור. אז לחזור הבייתה מאוחר, רק בשביל לישון ולקום מוקדם לנסוע חזרה, זה ממש טפשי. מעונות יאפשרו לי לישון שם מתי שאני רוצה בלי להוציא הון קטן ולחזור הבייתה מתי שאני רוצה בלי רגשות אשם. הולה!

חווית המעונות, פאב ב18 שקל חצי גולסטר מתחת לחלון, חוות מחשבים, חדר טלווזיה, מנזה, מחשב נישא חדש שאקנה, מזללות של אזור תעשייה, ערב סטודנטים ברביעי במועדון שבמרחק הליכה, סקס (והרבה אם אפשר), מיני מקרר שמזמזם, הנה אני בא! ברגע שהשביתה תגמר.