מחפש מברג פנוי להברגה

נו, זה כבר קורה. אנשים יכנסו לקרוא את הפוסט הזה בגלל הכותרת הסקסית שלו (המשך לפוסט הקודם). עוד דוגמא, את הפוסט הקודם, שהיה מלא תהיות ופסימיות לא הרבה קראו ובשני הפוסטים שלפניו, שהיו אופטימיים, פעלתנים ועם תמונות הרבה קראו...

דווקא הקטעים מהלב לא מקבלים של תגובה. הקטע שהכי הייתי מרוצה ממנו כשסיימתי אותו, סיפר על חבר שנהרג בפיגוע, ודווקא עליו אף אחד לא הגיב. זו הזדמנות שנייה – החיים והמוות ביד הלשון או לזכרו של גדעון.

זה לא שאני מאשים אף אחד, זה הטבע האנושי וככה גם אני נוהג לפעמים. אבל, אפילו שאני לא רוצה זה משפיע אלי לכתוב בצורה שמחה וקולחת ולא מחשבות שעלו לנייר (הווירטואלי).

אם כבר אני כותב על דברים שאנשים לא שמים לב אליהם. רציתי להזכיר את אדי, Edi, Who the fuck is Edi? . בימים אלו הסתיים חודש המודעות להתרמת איברים. אד"י היא עמותה לקידום השתלות איברים בישראל. בארץ יש מודעות נמוכה מאוד לנושא וכל שנה מתים כמאה איש בגלל שלא מצאו להם תורם.

החודש אני חתמתי על כרטיס תרומת איברים של אד"י. הכרטיס הוא לא התחייבות כלשהי, חייבים להשיג את הסכמת המשפחה בכל מקרה. זוהי רק הצהרת כוונות והעלאת מודעות, ככה המשפחה תדע שאתם רוצים לעזור לאחרים.

אני לא אומר שאנחנו עומדים למות מחר, אבל מה יש לי לעשות עם האיברים, להאכיל את התולעים?!

מתקשרים, מוסרים פרטים והכרטיס בדואר. יענו לכם על כל שאלה בטלפון 03-6957369. וגם אני אשמח לענות ולייעץ בתגובות...