מחפש מברג פנוי להברגה

השבוע חזרתי מהצבא רק ביום שישי בצהריים. אז לא היה לי זמן לנסות את הקטע עם המטבעות עוד פעם (מוצאי שבת לא נחשב – כי אין אור והייתי עייף מידי בשישי בצהריים). יישמתי את המשפט: "אם לא כל הזמן מתקדמים קדימה אז צועדים אחורה". החלטתי להתקדם בנושא איכשהו. חיפשתי באינטרנט רעיונות איך לפתור את בעיית המטבעות הנעלמים. לא מצאתי רעיונות חכמים אבל מצאתי סיפור מצחיק ברויטרס (אני תרגמתי):
קווין ראוו (Kevin Rowe) מפורט לוטרדיל אשר בפלורידה שטופת השמש והזקנים שבארצות הברית, היה משועמם. קווין רצה להיזכר בילדותו המאושרת. כחלק מילדותו המאושרת הוא היה נוהג לשים מטבעות על פסי הרכבת. הוא אהב את הצורה המוארכת שהם קיבלו. אם זה מה שהוא עשה כילד מאושר אז מה הוא עושה כמבוגר – מסתכל על הדשא גדל?!

הבחור היקר שלנו הלך אל פסי הרכבת. הוא ראה רכבת משא גדולה מתקרבת מכיוון צפון. קווין שם פני על המסילה לכיוון דרום והתכונן לריגוש. קווין כל כך התרגש מניסיון החייאת ילדותו עד שהוא לא חשב שכדאי לראות את האירוע, בעל חשיבות גלקטית, מכל מקום חוץ מכשהוא עומד על המסילה לכיוון צפון. הוא שקע עמוקות בזיכרונותיו עד שהוא לא שם לב לרכבת בכיוון צפון שצופרת לו.
אולי קווין הוא אידיוט גמור אבל לא אידיוט מוחלט! בסוף הוא שם לב לרכבת שהגיע מהכיוון השני. מאוחר מידי, אבל שם לב. בשנייה האחרונה הוא ניסה להימלט וחמק בפצעים אנושים "בלבד".
הרופאים אומרים שקווין ראוו מחלים בבית החולים והוא יצא מזה חיי.
איזה יופי, הוא יוכל להתרבות ולהפיץ את הגנים המוכשרים שלו... חשבתי שהאבולוציה אמורה לטפל באנשים כאלו...

טוב, אז אני לא יודע מה למדתי מהסיפור. אבל הוא מצחיק. יש למישהו מושג מה מוסר ההשכל? לדוגמא; שאם אתה גר בפלורידה, אסור לזרוק מטבעות? שאנשים שקוראים להם קווין הם טיפשים? שילדות היא לא תקופה מאושרת?

מחר אני אחזור מהצבא ואני אנסה עוד פעם – אני מקווה. אני גם מקווה שאני לא אדרס ושתמרי תביא לי את כל העשרות אגורות העודפים שלה... (לחץ פיסי מתון רצוי)

נ.ב. התחלתי להתקדם גם במשימות האחרות, אבל זה בפוסט אחר.