מסוג הדברים שבהם אתה נזכר על שלושת רבעי בירה ושוט וויסקי. אחרי שברשימה האחת לפני אחרונה הייתה לי בעיה להסביר את הרגשת השייכות ליהדות למרות האתיאיסטיות שלי מצאתי את התשובה. הרב מרדכי גפני הסביר את זה הכי טוב:
האדם היהודי מורכב משני דברים, הדת היהודית והזהות היהודית. אתה יכול להתכחש ולסרב לדת היהודית, אבל אתה לא יכול להתכחש לזהות שלך. בזהות שלך אתה יהודי, מעצם זה שגדלת בארץ, במשפחה יהודית, שלימדו אותך יהדות וערכים יהודיים.
התכחשות ליהדות כזהות, היא התכחשות לזהות של עצמך, כלומר התכחשות לעצמך, אתה לא יכול. אם אתה מתכחש לעצמך ועברך, אז מה בעצם מרכיב אותך?
אתה יהודי, גם אם אתה לא מאמין בדת.
לכן בדתי אני לא יהודי, אין לי שום דת, לעומת זאת בזהותי אני יהודי.
אוקי, די אם הפלפולים הפילוסופים האלו, אני מבטיח כמה פוסטים רדודים...