הבטחתי פוסט על רוחניות בצורה קלילה, אז הנה, זה יוצא ממני במשמרות לילה בתחנת הדלק. אני מסדר עיתונים בסוף המשמרת ומי מציץ ולא מחייך אלי מהשער של מעריב סופשבוע?
מי אם לא רבאיי גפני בכבודו ובעצמו בפרצוף אומלל. הבחורצ'יק קיבל כתבת שער בעיתון סוף שבוע גדול. רק חבל שזה בעיקר על אהבתו לחיבוקים ולפי איך שחלק טוענים, לא חיבוקים רוחניים.
למשל יש הטוענות שכשהוא היה בן 20 הוא עשה מעשים מגונים בבת 13. זה לא נראה לי כל כך נכון, אבל מי יודע. אני חושב שאנשים מבלבלים את הפתיחות שלו והנטייה שלו לחבק כל דבר ולהעניק לכל דבר אהבה כהטרדה מינית.
בכל מקרה קצת קשה לשפוט בן אדם לפי משהו שהוא עשה לפני עשרים ומשהו שנה. אבל בעיני הוא בסדר גמור. האמת, אמנם הוא לא שליט"א אבל בעיני הוא עדיין שולט.
בעצם זה לא כל כך קליל. אז הנה בדיחה שמישהו מאוד מסוימת סיפרה לי:
מה הבעיה הכי גדולה של אתיאיסט?
- אין עם מי לדבר בזמן האורגזמה.
טוב, אבל אותי זה קרע מצחוק...
הערה: הפוסט הועלה בשבע בבוקר כשאני מת מעייפות ולא היה בעל הגיון רב. לכן העמדתי אותו בפינה לכמה ימים כטיוטה כדי שיבין שהוא היה רע. עכשיו אחרי שהוא שונה קצת, הוא יכול לשחק עם שאר הפוסטים.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
