מחפש מברג פנוי להברגה

7:20 בבוקר, הטלפון הסלולרי שלי מתעורר ומתחיל לצפצף, מחכה שאני אתעורר.

אבל הבורג עמוק בחלום. ובחלום שלי, אני מתעורר, ובטוח שהכפר הסמוך של הליליפוטים (גמדים) התקינו את הפעמונים החדשים בכנסיית הכפר שלהם. הם חוגגים את המאורע בצילצול בפעמונים, סטייל עיירות ציוריות באירופה, כשיורש העצר מתחתן או משהו. נחמד להם, אבל אין שום סיבה שאני אקום בגלל זה, אז המשכתי לישון. ובאמת אחרי דקה, הצלצולים פסקו.

אחרי רבע שעה שוב אני שומע צלצולים, אז הבנתי שהגיע כבר היום השנתי לחניכת הכנסיה והליליפוטים שוב חוגגים בצילצולים. קצת מרעיש, אבל טוב נו.

רק רבע שעה אחרי זה, בפעם השלישית, שהסלולרי התחיל לצלצל, הבנתי שלא יכול להיות שעברה כבר עוד שנה. משהו פה מוזר. עד שקלטתי שזה בעצם השעון המעורר כבר היה שמונה והשיעור שלי היה אמור להתחיל עוד 10 דקות.

ונפתח את החודש עם אתנחתא קומית קלה:

להשתין בלי להפליץ זה כמו תזמורת בלי חצוצרה

כבר בתור ילד, אמא והאחיות הגדולות מספרות, הייתה לי תפיסה משונה. בגיל 4 כשהיו מגישים לי ארוחה חמה מידי לטעמי - הייתי שם עליה מלח. בתוך ילד הייתה לי תפיסה שלשים מלח על אוכל חם מקרר אותו לפחות טוב כמו לנשוף "פווו" עליו. הגדולים המשיכו לצחוק עלי ואני המשכתי להאמין.

עד לימים אלו. אולי זה לקח לי איזה 20 שנה להוכיח את זה. אבל סוף סוף יש לי את הכלים הניסויים והמתמטיים להוכיח שמה שהאמנתי בו בגיל 4 הוא נכון. לשים מלח שולחן על אוכל חם מקרר אותו!

קצת כימיה ומתמטקיה, אני מקווה שאף אחד לא יבהל:

NaCl_(s) à NaCl_(aq) à Na⁺_(aq) + Cl^-_(aq)           ∆H=+3.6KJ

בשפה הגיונית, כל כמות סטנדרטית (מול אחד) של מלח שמומס ומתפרק במים יבלע 860.4 קלוריות (אנרגיה) מהסביבה שלו (3.6 קילו גאול), מה שנקרא "תגובה אנדותרמית". וזה נכון לגבי מה שלא תהיה הסביבה שלו, נניח תפוחי אדמה מעלי אדים. נשמע מגניב.

אבל מה שזה בעצם אומר שאם שופכים 58.4 גרם מלח שולחן (בערך רבע מהמלחיות הקטנות שמוכרים בסופר) לתוך שוט אחד (60 מ"ל) של מים (כי סך הכל רוב האוכל שלנו מורכב ממים), הטמפרטורה של המים תרד ברק 0.014 מעלות צלזיוס. מה שאומר שתקבל שוט מאוד מאוד מלוח ורק מזערית קר יותר.

אז אפילו לקרר את הבירות זה לא יעזור לך. באסה.

אבל זה לא משנה! זה רק מוכיח שהטענה שלי בגיל ארבע הייתה נכונה ואפילו אז הייתי יותר חכם מהאחיות שלי!

לפחות משהו אחד טוב יצא מהתואר הזה...

זה כמו

להיות בצום כבר 21 שעות בלי לדעת באמת למה זה קרה

אבל לגלות שכנראה אתה לא צריך אוכל כי לא כל כך איכפת לך מזה.

פשוט ויתרת על ארוחת חצות, בוקר, חטיף עשר, צהרים, או תה של חמש.

זה כמו

למצוא מעטפה עם 492 שקל שהייתה תקועה מאחורי הארון כבר שנתיים. בדיוק. 

טוב, פלוס שבועיים. זה עדיין מה זה קרוב לשנתיים.

לא זוכר מאיפה הכסף. 

אולי גם יום אחד יימצא בבלגן הויברטור צב הרוטט האדום ההוא והמסתורין סביב העלמותו יתפוגג.

ומה שמגניב שזה הסכום שאני צריך לתת לגיס שלי על המעיל רכיבה והכפפות המשוריינות שהוא מביא לי מארה"ב.

החיים

זה כמו

שום דבר אחר.

31 שעות ועדיין בהכרה. בערך. כשהתעוררתי אתמול בבוקר, לא חשבתי שיעברו כל כך הרבה שעות עד שאני אראה את  המיטה שלי שוב. למה זה קרה? אני לא לגמרי בטוח. אבל אני יודע שהיו באמצע כמה סידורים, המון אירועים משפחתיים וגם לא מעט משחק מחשב חדש בשם Caesar IV . תתיישב, בנה לך כפר, שיהפוך לעיר רומאית ולבסוף לקיסר של כל האימפריה. פאק זה ממכר.

האמת שפשוט לא הרגשתי צורך ללכת לישון. אחרי הסדר, כבר היה מאוחר ולא הרגשתי עייף. משם איכשהו הגעתי לבוקר. ואז כבר הכנות למשפחה. והמשפחה הגיעה. ורק עכשיו חזר להיות פה שקט.

אני חושב שהכי חבבתי את השעה ה28, כן, כן, ה28. איפשהו שם, מסתמם לי בשמש בזמן ארוחת הצהרים המשפחתית בחצר התחלתי להזות. בעיניים פתוחות ובחשיבה מעורפלת. התחלתי לראות את טימון, החזיר החביב ממלך האריות. אבל זה חלף, לצערי.

בשעה ה29 כבר נהייתי באמת עייף. ניקרתי. נעצמו לי העיניים לכמה רגעים. אני לא בטוח כמה דקות עברו שם אבל התעוררתי מהאחיינית שלי. היא רצה, קפצה עלי, נחתה לי ישר על הביצים ורצתה שאני אראה את הציור שלה.

"כן,כן נפלא, נהדר." מנסה להתעלם ולשקוע חזרה בתנומה. זה עבד. הכל התערפל חזרה. עד כשהתעוררתי אחרי עוד כמה דקות, כשהפעם, אחיה הצעיר, האחיין שלי עומד מעלי, מסתכל עלי מנקר, מחייך עלי חיוך של מוצץ, וממנו בזווית הפה, טיפות של ריר תינוקות מטפטפות לי על המצח. למדתי לא להירדם שוב. לפחות לא בזולה במרפסת כשהאחיינים שלי בסביבה.

אבל עכשיו כולם הלכו. והכול מסודר. בערך. אני לא במצב שבאמת אכפת לי. ורק רציתי לקפוץ לישראבלוג לחלוק את חוכמתי כשהמוח מרוקן מחוכמה. אני מחבב לקרוא אחר כך, בהכרה מלאה, את מה שכתבתי קודם.

שינה! מעכשיו ועד מחר בבוקר!

חג שמח!

זה מגוחך,

זה נמוך,

זה פרסומת,

זה שיטחי,

זה נרקיססטי,

זה פטתי,

אבל זה באמת גורם לי להרגיש יותר טוב
http://zarmon.pas-rahav.com/primeLease/c1

(תכתבו את השם האמיתי שלכם)

חוץ מזה, בהארי פוטר כבר חשבו על זה ממזמן.

"דבר שיותר טוב לעשות מאשר לתרגל פסיכומטרי", מספר 438B :

תנו ניחוש... (*)

* ההשתתפות בתחרות אסורה על מי שטייל איתי ו/או שכב איתי לפי התקנון השמור במשרדי החברה. בין הפותרים הכי לא נכונה ובצורה הכי הזוייה יוגרל חיקוי כפכפי קרוקס במצב משומש ושחוק קלות, אפילו לא מסריחות יותר מידי. תודה.

כמעט ושכחתי לחזור ולתת הסבר:

אהבה, מה זה אהבה?

אהבה לפעמים גורמת לך להרגיש שאתה אובד,

אהבה חזקה היא גם אפילו כלפי בוגד

אהבה זה רגש שמופנה כלפי בובה

כל המילים האלו הן זהות כשמתקתקים במילון הקיצורים העברי, T9 , בטלפון סלולרי של נוקיה.

חכם הסלולרי הזה!

לעומת זאת זה גם גואה, גובה, גוגו, בובו ועוד דיבורי תינוקות שכאלו 

אז אולי הוא לא כזה חכם.