המפ.. חורף.
כמה שאני מפחדת מחורף. טראומה שכזאת בגלל החורפים הקודמים. פוחדת להיות לבד.
אני יודעת שאני לא לבד, ולא אהיה. אבל.. איך אפשר לשמוח כשהשמיים בוכים?
"כשטיפות הגשם נוקשות בחלון,
וקולות הרוח לא נותנות לישון.
תעצמי את עינייך ותחשבי עליי,
תנסי להרגיש את ידיי.
ברגע הזה הזמן נעמד,
בחורף הזה את לא לבד."
(לקוח משיר שלב כתב לי ליומולדת)
היום ישנתי אצל לב. או שלא ממש ישנתי.. פשוט לא היה זמן לזה. לקראת 2 הלכתי לישון, עם התעוררויות בכל חצי שעה, וב4 השקמה. באיזה 8 בבוקר אימא התקשרה מתלהבת ואומרת לי- "שמעתי עכשיו את ההורוסקופ להיום, ולמזל מאזניים צפוייה היום הצלחה גדולה, ויותר מזל ממה שיש לכל המזלות ביום הזה! נאמר שההצלחה היא בעיקר בדברים שקשורים למבחנים!" ו..טוב. ההורסקופ צדק. באופן מיסתורי כלשהו, שעליו כמובן אין לי תלונות, עברתי את התאוריה. ראיתי אנשים שמחכים זמן נכבד כדי לדבר את התוצאות שלהם, אבל אני איכשהו אחרי 5 דקות שהייתי למטה בהפסקת סיגריה, שבה לב כבר ניחם אותי על הכישלון, אני חוזרת וקופצים עליי, אומרים לי שקראו בשם שלי ושעברתי. אחח האושר.. ואני כל כך מרחמת על המסכנים שיעשו תאוריה אחרי ה1/1 ..חובה יהיה לעבור קורס של 12 מפגשים, משהו כמו 800 פאקינג שקל. ובתמורה לזה שיצא החוק המכוער הזה, החוקים נהיו יפים יותר לגבי דברים אחרים. לדוגמא, עכשיו חוק המלווה יהיה לא 3 חודשים, ולא חצי שנה כמו שרצו לעשות, אלא חודשיים. וכבר אין את החוק שאוסר לקחת יותר מ2 אנשים עד גיל 21. (< למרות שאת זה צריך עוד לברר. זה פשוט טוב מדי כדי להיות נכון) . יום חמישי אני רוצה לעשות טסט. לא יודעת עד כמה אני מוכנה לזה, אבל נו אני חייבת לסיים עם זה מהר כבר :))).
בבלוג זה
בכל הבלוגים
