מאז שנפל עלינו עידן הטלפון הסלולארי, הטלפון הרגיל של בזק, זה שמחובר אל השקע בקיר, בקושי מצלצל. כשהוא כבר מצלצל, מרבית השיחות הן בקשות לתרומה, או שסקר טלפוני או משהו בנוסח "מחר אנחנו נמצאים באזור שלכם ועושים מבצע לבדיקת דליפות גז בבתים". כבר מזמן הבנתי שאין טעם לענות לטלפון. לא שאני לא עונה, זה פשוט לוקח לי קצת זמן מהרגע שאני קמה מעיסוקי ועד שאני שמה את ידי על השפופרת (ככה קוראים לזה..?) ובדרך כלל בדיוק בשניה הזו הוא מפסיק לצלצל.. מעצבן...

כשהטלפון צלצל הפעם, כבר הכנתי את גירסת הכיסוי ל"למה אני לא תורמת דרך הטלפון" או "אני מאד רוצה להשתתף בסקר אבל אני בדיוק בדרך החוצה" כששמעתי אותה אומרת: "איפה אתם? שבועות שאני מחפשת אתכם" אמרה לי ציפי ממחלקת הגביה במועצה. בדרך כלל אנחנו מתראות במכון כושר אבל מאז ששיניתי את השעות שלי אנחנו לא נפגשות. "יש לכם בעיה עם צריכת המים" היא אמרה "מז'תומרת בעיה?" אני שואלת אותה "בחודשים הקודמים צריכת המים שלכם היתה גבוהה במיוחד" כשניסיתי להבין כמה זה 'גבוהה', הסתבר לי שמדובר בפי שלוש ויותר מצריכה רגילה בימי הקיץ שבהם משקים את הגינה.

"לא יכול להיות" יריתי את התשובה שלי תוך השפופרת "זה בטוח השעון שלכם. מתי לאחרונה בדקתם אותו?"

"יכול להיות שזה השעון" היא ענתה בטון ענייני מתעלמת מהנימה שבה אמרתי את הדברים "אבל קודם אני רוצה להציע שנבדוק כמה דברים"

"את יכולה לבדוק מה שאת רוצה, אבל אני בטוחה שזה השעון וזו בעיה שלכם" חזרתי על מה שכבר אמרתי וכבר הרגשתי איך הפיוזים שלי מתחממים. היא לא התרגשה מהתגובה שלי. היא בטח רגילה לשיחות בנימה תוקפנית כמו זו שאנחנו מנהלות כרגע. אישית אני דווקא מחבבת אותה.

"סגרתם את ההשקיה של הגינה?"  שאלה. "בטח" עניתי בבטחון למרות שלא הייתי בטוחה. היא הציעה שמחר בבוקר, אני אבצע  קריאת מונה לשעון, כשכל הברזים סגורים ועם זה אבוא אליה.

חלפו שבועיים ועברו עוד שלושה-ארבעה. כל העניין נשכח ממני לחלוטין עד שאחר צהרים אחד מצאתי את החשבון התקופתי החדש בתיבת הדואר ונזכרתי שהבטחתי לבוא אליה לברר את הנושא. הסכומים בחשבון החדש היו סבירים לחלוטין. "הנה הוכחה שהשעון לא היה בסדר" חשבתי. מלאת בטחון בצדקתי, דלגתי על המדרגות המובילות למשרדי המועצה ונחתתי לפתחה שלא בשעת קבלת קהל.

"טוב שנזכרת לבוא.." אמרה לי בחביבות, "את יודעת כמה זמן חיפשתי אותכם..?" "אז הנה באתי" אמרתי "ולא בשעות הקבלה" ענתה "בכלל לא ידעתי שיש פה שעות קבלה" כשהמבט שלי נתקל בשלט שעל הדלת. אופס... אולי כדאי לי להיפרד מהפוזה שאני מחזיקה בה.

עשר דקות של הסבר מצידה שכללו הסתכלות וניתוח היסטוריית צריכת המים שלנו בשנתיים האחרונות - גילו לי שהחודשיים ההם היו חריגים באופן יוצא דופן. למדתי גם שהמונה הוחלף לפני חודשים ספורים ואם יתברר בבדיקה שהוא תקין לא ניתן יהיה לערער על התוצאות וחוץ מזה שזה גם יעלה לי כסף.

קריאת המונה שהבאתי הראתה שהמונה עובד בסדר ואין נזילת מים. סיכמנו שאני אבצע עוד כמה קריאות בימים הקרובים ואז נחליט מה עושים. התמונה שלי הלכה והתבהרה. כבר הבנתי שזו לא ה"המועצה" ו...לא נעים להודות, אבל אולי הבעיה אצלי.

"אז מה לדעתך יכולה להיות הסיבה לצריכה הגבוהה הזו?" שאלתי. "מהניסיון שלי, זה יכול להיות איזה ברז שנשאר פתוח תקופה ארוכה" היא אמרה וכמו שהיא מדברת, בראש שלי הבזיק "הגנן" שנוהג לבדוק את מערכת ההשקיה בכל פעם שהוא בא לטפל בגינה. יכול להיות שבפעם האחרונה הוא פשוט שכח לסגור?  את תשובת הגנן לא היה קשה לנחש. הוא אמר שמאז סוף הקיץ הוא לא נגע בהשקייה. כל מה שנותר לי זה לשאול את בני הבית אולי מישהו יודע משהו שאני לא יודעת... ואז נזכרתי בפעם ההיא שהיה חמסין גדול אחרי שרשמית הודיעו שהקיץ נגמר ובדרך לעבודה פתחתי את ההשקייה ישר מהברז ואמרתי לעצמי שעלי לזכור לסגור את זה כשאחזור, ויכול להיות ששכחתי להזכיר לעצמי לסגור...