חרונולוגיה חסרת חשיבות

אף פעם לא אהבתי להסתכל בראי. לא, זה לא בגלל האף. אולי כן. אף גדול שכזה, כמו של כל היהודים. מחריד, לעתים אני מגיע לאירועים בהם מתרכזים כל כך הרבה יהודים. בעיקר יהודיות. והאף, אוי האף. הגודל שלו. הבולטות. הנוכחות. נדחף לכל חור. למען האמת, שנה שעבה הכרתי מישהי, היכרות שטחית, והיה לה אף. היה לה גם שם יהודי. ופתאום, לפתע, משום מקום, נאמר לי שהיא אינה יהודיה. אבל זה לא האף. אולי כן. לא בגלל האף אני לא אוהב להסתכל בראי.