אחד הדברים שתמיד עושים לי טוב, זה לשמוע את החבר'ה במשרד, לרוב חבר'ה ממוצא הודי, מדברים על איזו המצאה, או גילוי, או תרופה, או כל דבר שכזה, כשכמעט תמיד מדובר על משהו "תוצרת הארץ". הדיון הזה כמעט תמיד נוגע, לפחות פעם אחת, ביכולות הטכנולוגיות, האינטלקטואליות, היצרתיות של מדינת ישראל, וכמעט תמיד הדיון הזה גובל בהערצה.

וכמעט תמיד, אחרי דיון כזה יבוא משהו שיחזיר אותי לקרקע הישראלית הקשה והטרשית, ולרוב זה יהיה קשור לאיזה גוף ממשלתי, בירוקרטי, או סתם לא חכם. וכשמדברים על גופי לא חכמים, אין כמו הרשות הלאומית לדוחות וקנסות להוציא לי את הרוח מהמפרשים. כי אי אפשר להבין איך ישראלים מגיעים להישגים שלהם, הישגים שבנויים על נסיון, ניסויים, סיבה ותוצאה והרבה היגיון, כשרואים איך עובד הסניף הזה של משרד האוצר במשרד התחבורה.

עברת באור אדום? זה כי נסעת מהר.

סטית מהנתיב? זה כי נסעת מהר.

פנית במקום אסור? זה כי נסעת מהר.

דיברת בסלולרי תוך כדי נהיגה? זה כי נסעת מהר.

נסעת על 40 קמ"ש בנתיב השמאלי בכביש מהיר? זה כי אתה נהג זהיר ושומר חוק.

כשרואים איך הרשות (או שמא יש לומר - החובה) הזו מתעלמת מכל העובדות וממשיכה למלמל כמו מנטרה את זה שמהירות מופרזת היא הגורם העיקרי לתאונות, מבינים למה למשטרה חושבת שיש לה פטור מהתמודדות עם נהגים מסוכנים באמת, ויש לה את הרשות (...) לפזר מצלמות מהירות על כל מטר, לשבת בנוחות על הישבן ולצפות בכסף זורם כמו בקופות של לאס וגאס. כשרואים את זה, מבינים למה בתי משפט מקילים כל כך בעונשם של נהגים מסוכנים כל כך. מה לעשות, הם לא נסעו מהר, רק היו מסוממים .