המלה העברית "חג" והמלה הערבית "חאג'" קשורות באופן הדוק לשורש ח.ו.ג, שמשמעותו להסתובב. יש שמפרשים את הקשר הזה בכך שחלק מהבעת השמחה בחג כרוכה בריקודים, וריקודים "קלאסיים" נוטים להיות מעגליים בצורתם, ויש האומרים שבעת החג - בימים עברו - היה נהוג לצעוד במעגל מסביב למזבח, כפי שנהוג היום לצעוד במעגל מסביב לספרי התורה או בית הכנסת בעת תפילת ההושענות בסוכות, או הריקודים בשמחת תורה. גם המסיבה המודרנית מן הסתם קשורה לסיבוב או למעגל חברתי או לחוג חברים, גם אם באותה מידה היא כרוכה גם בהסבה משותפת.

פרופ' אדם זרטל טוען שממצאים ארכיאולוגים בצורת כפות רגליים ענקיות, בשילוב עם הפסוק "כָּל-הַמָּקוֹם, אֲשֶׁר תִּדְרֹךְ כַּף-רַגְלְכֶם בּוֹלָכֶם יִהְיֶה", מעלה סברה שהמושג עליה לרגל מתייחס לרגל פיזית, ולא רק לפרשנות של המלה "רגל" כ"פעם", כפי הפירוש הקלסי, ונותן זיהוי אפשרי למקום "גילגל" המוזכר פעמים רבות בתורה, כאשר - שוב - "גילגל" מציין סיבוביות.

ההקשר לעיל מביא אותי לתהיה האם יתכן שהמלה "מצבה" הינה שיבוש של "מסבה", למחשבה שיתכן שהמצבה - מבנה אבן בעל ערך סנטימנטלי או היסטורי - כזה הנועד לציין את זכרו של אדם או מאורע כלשהו, היתה בעבר מקום שסביבו צעדו או עמדו  - כפי שהיו סובבים את המזבח או את "הרגל". למחשבה שיתכן שגם "חיל מצב", יחידה צבאית השומרת על מתחם או אזור מסוימת, מקור שמה במלה "מסב" - כיוון שתפקידה היה לצעוד מסביב או לעמוד על החומות ההקפיות של אותו אזור. ולחשוב שמצב הרוח או מצבי הצבירה גם הם זכו לשמם - מצב/מסב - בגלל היותם דברים הנוטים למחזוריות, למעגליות, לסיבוביות.

אין לרשומה הזו שורה תחתונה או גולת כותרת, ואפשר לומר שאני הולך במעגלים (Pun intended), אבל רציתי לחלוק את ההגיג הזה ולתהות אם הוא נשמע מופרך. ואם זה לא מספיק טוב בשבילכם, תמיד אפשר לחזור ל"מצב האומה" ולפוליטיקה בת ימינו, לקטר על "נבחרינו" ועל כך "שמצבינו מעולם לא היה גרוע כל כך", ואז לחזור לקהלת ולהיזכר ש"דּוֹר הֹלֵךְ וְדוֹר בָּא, וְהָאָרֶץ לְעוֹלָם עֹמָדֶת... סוֹבֵב סֹבֵב הוֹלֵךְ הָרוּחַ, וְעַל־סְבִיבֹתָיו שָׁב הָרוּחַ... כָּל־הַדְּבָרִים יְגֵעִים, לֹא־יוּכַל אִישׁ לְדַבֵּר; לֹא־תִשְׂבַּע עַיִן לִרְאוֹת, וְלֹא־תִמָּלֵא אֹזֶן מִשְּׁמֹעַ... מַה־שֶּׁהָיָה הוּא שֶׁיִּהְיֶה, וּמַה־שֶּׁנַּעֲשָׂה, הוּא שֶׁיֵּעָשֶׂה; וְאֵין כָּל־חָדָשׁ תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ"