לתשומת לב הקורא אהוד אולמרט: נסיון זה דבר נחמד ואפילו עשוי להיות יעיל, אבל כדי שהנסיון יהיה מועיל, צריך את התבונה להפיק מסקנות, ולאור העובדה שטרם התפטרת, כנראה שאין לך את התבונה הדרושה. וזה שאתה מצהיר שלא הרגשת שאתה צריך להתמודד עם סוג של החלטות שחסר לך משהו כדי להתמודד איתן? זה כנראה כי באמת לא התמודדת עם שום החלטות.

לא בהצלחה, לפחות.

ואם אתה מרגיש שהתמודדת בהצלחה, אולי אתה צריך לעבוד על החלק "המרגיש" שבך?

לזכותך יאמר, מר אולמרט, שנכנסת לתפקיד רק חודשים אחדים לפני פרוץ המלחמה, ולכן קשה להטיל עליך את האחריות לתשתית הלקויה - האזרחית והצבאית כאחת - שעליה מתבססת מדינתנו. נכון, תפקידך היה לנסות ולתקן, אבל ההגינות מחייבת להודות בכך שגם אילו ניסית, לא היית מצליח לתקן בפרק זמן כה קצר.

לחובתך יאמר שלא נראה שניסית בכלל, ולחובתך יאמר גם שהסכמת למינויו של עמיר פרץ לתפקיד שר הביטחון, תוך שאתה מאלץ אותו לקבל תפקיד שגם אתה וגם הוא תסכימו שהוא אינו מתאים לו, ובלבד שלא יקבל את תיק האוצר, שעם כל הסלידה שלי מהרעיון, זה כבר היה מינוי ראוי יותר מאשר המינוי הנוכחי.

אז הצלחת, עמיר פרץ ישלם את מחיר הכישלון ע"י פגיעה חמורה, ובתקווה שגם במותה של הקריירה הפוליטית שלו.

אבל האם הנזק שנגרם למדינה היה באמת שווה את זה?

מה שכן, האם אתה לא חושב שזו קצת יומרה לטעון שניהלת מערכה תלת-אוגדתית?

איך שהמלחמה הזו נראתה, זה נראה שאף אחד לא ניהל פה שום אוגדה, או חטיבה, או גדוד, פלוגה, או כיתה.

מאידך, אני משוכנע שאם תתעקש ליטול את "הקרדיט" לניהול המלחמה על שלל האוגדות המעורבות בה, שר הביטחון, שזה אמור היה להיות תפקידו, ישמח להעניק לך את אותו קרדיט מיוחל. אחרי הכל, את מסגרת האשראי שלכם כבר פרצתם, ופרץ צריך להשאיר משהו בקופה לטובת הקרב המאסף שלו במפלגת האבודה.

אז לסיכום, מר אולמרט, נכון שהמחשבה על בנימין נתניהו כראש הממשלה ממש לא עושה לי טוב, זה עדיין יותר טוב מהמחשבה עליך כראש ממשלה, והעובדה היא שגם חצי שנה אחרי הבחירות צירוף המלים "ראש הממשלה אהוד אולמרט" עושה לי דגדוג בבטן, אבל זה באמת שמתגמד לעומת הצחוק חסר המעצורים שבוקע מפי כשאני שומע שאתה עדיין משוכנע שאתה הכי מתאים...

נכון, אתה הכי מתאים.

זה רק אנחנו שלא מתאימים.